רבינו חננאל על תענית ז.

אבל אם באו כדבעו לה לברכה:

משיצא חתן לקראת כלה. כשתרד הטיפה על הקרקע שכבר ירד בו מטר מעלת כמין אבעבועין היו מברכין ברכת גשמים:

א"ר אבהו גדול יום הגשמים כיום שנתנה בו תורה כו'.

כל העוסק בתורה לשמה נעשית לו סם חיים שנאמר עץ חיים היא למחזיקים בה והמתעסק שלא לשמה נעשית לו סם המות שנאמר יערוף כמטר לקחי ואין עריפה אלא הריגה א"ר יוחנן כתיב כי האדם עץ השדה אם ת"ח הוא הגון ממנו תאכל ואותו לא תכרות. ואם אינו הגון אותו תשחית וכרת.

דברי תורה אין מתקיימין ביחידי שנאמר חרב על הבדים ונואלו.

והקטנים מחדדים את הגדולים כו'. ומתלמידי יותר מכולם.