רבינו חננאל על מסכת עירובין פג:

וכי שיער (ררי"ן) [רי"ז] בהדי חלתן. ואתינן למיחזי חלת סאה של ציפורי כמה ביעי הוויין. ומדתנן במתני' שיעור חלה אחד מכ"ד נמצאו שהורמה חלה מזו הסאה ט' ביצים ודחינן אכתי רי"ן ביעי הוויין ור' שיער רי"ז ושבקינן להני חשבני לכלהו ואמרינן אלא אייתי ועוד דר' ושדי עלייהו כלומר של ציפורי הויא ר"ז ביצים שוחקות שהן כל ביצה וביצה ועוד עציבות. וכי שיער (ררי"ן) [רבי רי"ז] ביצים עציבות שיער ופי' אייתי ועוד שהוא חלק אחד מעשרים בביצה שא' ר' ושדי אהני ר"ז ביעי (פי') [דהיינו] ר"ז ועודוים. [ופרכינן א"ה הו"ל טפי] ופרקינן כיון דלא הוויין ביצה לא חשיב להו: ת"ר סאה ירושלמית עודפת על של מדברית שתות.

ושל ציפורי עודפת על של ירושלמית שתות. נמצאת ציפורית עודפת על מדברית שליש שהוא מחצה. האי שליש דהיכא אי דמדברית טפי הוא שליש דמדברית מ"ח הוא כי שדית להו אקמ"ד הוויין קצ"ב ואנן קע"ג ביעי הוא דאמרי' (בפיאה) [בסאה] של ירושלמית. ואי דשל ציפורית אכתי בצרן להו א"ר ירמיה ה"ק נמצאת סאה של ציפורי עודפת [על] של מדברית קרוב לשליש שלה כו' ודחי לה רבינא מידי קרוב קתני אלא ה"ק נמצאת [שליש] סאה של ציפורי [ועוד דר'] יתר על מחצה של מדברית שליש ביצה פי' סאה ציפורית בתר דשדית עלה ועוד דר' הוויא רי"ז ביעי שליש [כמה] הוויין ע"ב ביעי ושליש ביצה ומחצה של מדברית דהיא קמ"ד ביעי חציה ע"ב ביעי. אשתכח שליש של ציפורי עודף על מחצה דמדברית שליש ביצה: ת"ר סאה ירושלמית עודפת על של מדברית שתות כו'. פי' סאה מדברית הווייא לה קמ"ד ביצים שתותיהן הוויין כ"ט ביעי קמ"ד וכ"ט ביעי קע"ג נמצאת סאה ירושלמית שהיא קע"ג ביצים עודפת על סאה מדברית שתותא מלבר (עד) [ועוד] שתות [של] ק"ע הוא (ל"ד). כשתוסיף ל"ד על קע"ג הוויין רי"ז ביצים נמצאת (עוד) [סאה] של ציפורי עודפת על של ירושלמי שתות מלבר ונשאר שתות שליש ביצים שלא נחשב אלא כיון שאין בשתותיהן שיעור ביצה לא חשיב להו כדאמרן לעילא. וראינו לרבותינו הגאונים זצ"ל פירוש זולתי זה הפירוש אבל זהו קבלה ומסורה בידינו: ירושלמי מזונו לחול אבל לא לשבת דברי ר"מ כו' ר"מ סבר לחול דלית (ביה) [ליה] בשש לאכול בו אכיל פיתא ציבחר בשבת דאית ליה מטעמים אכול פיתא סגין. ר' יהודה סבר בחול דלית ליה מה לאכל [אכיל פיתא] סגין בשבת דאית ליה מה לאכול אכיל פיתא ציבחר. איתא חמי ר' יוחנן בן ברוקה אמר הן עביד עגולא תריסר ביעי והדין עביד עיגולא תמני ביעי והוא ר"ש ותני (בן) [כי] קרובין דבריהם להיות שוין רב הונא א' צא מהן שליש ליציאה: ת"ר ראשית עריסותיכם כדי עריסותיכם. כמה כדי עיסתכם כדי עיסת מדברי כדכתיב והעומר עשירית האיפה הוא. מיכן אמרו ז' רביעים קמח ועוד חייבין בחלה שהן ו' ירושלמית וה' של ציפורי מיכן אמרו כל האוכל כמדה זו הרי זה בריא (בריך) ומבורך. פחות מיכן הרי זה מקולקל במעיו. פירוש כמו חולה במעיו הוא יתר מיכן הרי זה רעבתן:

מתני' אנשי חצר ששכחו ולא עירבו כל שגבוה י' טפחים למרפסת מיכן לחצר כו'.