רב"ז יורה דעה שכב

סימן קלה

תשובה מבן המחבר

נשאלתי להודיע נאמנה, באיזהו מקומן בתלמוד ומדרש, מצאנו רמז למקור מאמרם ז"ל: „כיון שנתמנה אדם פרנס על הצבור מלמטה נעשה רשע מלמעלה“

וזאת היתה תשובתי

מאמר זה הובא ב„פירוש הרמב"ם“ (על מס' אבות) על מה ששנו חכמים בלשון המשנה (שם פ"א מ"י): „ושנא את הרבנות“. ישא הרמב"ם ז"ל מדברותיו לאמר בזה"ל: ובבקשת השררה והרבנות יארעו לו נסיונות בעולם ורעות, כי מפני שיקנאו בו בני אדם ויחלקו עליו יפסיד אמונתו, כמו שאמרו: „כיון שנתמנה אדם פרנס על הצבור מלמטה נעשה רשע מלמעלה“ וכו' עכ"ל. והגאון ר"י ברלין ז"ל (בגליון הרמב"ם שם) הביא להבעל הטורים (במדבר א' – ג') שכתב וז"ל: הפקד, ב' במסורה. הכא ואתה הפקד את הלוים). ואידך, הפקד עליו רשע. וזה שאמרו: אין אדם נעשה שוטר מלמטה, אלא אם כן נעשה רשע מלמעלה עכ"ל. והגרי"ב סיים (בגליון הרמב"ם שם) בזה"ל: ולא הודיעו איה מקום שאמרו הכי והיכן נזכר דבר זה בתלמוד בבלי וירושלמי או במדרש עכ"ל. והנה לא אחדל מלהביא פה מה שמצאתי כתוב בגליון הרמב"ם של אדוני אבי מורי הרב הגאון הגדול המפורסם וכו' מוה"ר בצלאל זאב אבד"ק באקוי זצ"ל. הלא כה דבריו הנעימים בזה"ל: ולדעתי נראה נכון להביא מקור טהור למאמר זה. עפ"י מאמרם בש"ס יומא (כ"ב ע"ב): נכיון שנתמנה אדם פרנס על הצבור מתעשר. מעיקרא כתיב ויפקדם בבזק, ולבסוף ויפקדם בטלאים וכו' ע"ש. וראה זה מצאתי כתוב בספר הרקנטי (מובא גם בס' נחלת בנימין, ובס' מעשה רוקח על התורה פ' ראה) דבשמים ממעל נכתב הכל בדרך תשר"ק, בסוד תתהפך כחומר חותם, ולמטה הכל נכתב בדרך א' – ב' ביושר ע"ש, ואם כן, ממילא מובן, שבשמי מרומים, אם רוצים לכתוב על איש אחד שיהיה „עשר“, אזי כותבין עליו מלמעלה מלת „רשע“. ועפי"ז עולה יפה המאמר „כיון שנתמנה אדם פרנס על הצבור מלמטה נעשה רשע מלמעלה“. הוא הדבר שאמרו (ביומא שם) „כיון שנתמנה אדם פרנס על הצבור מתעשר“. כלומר: שכותבין מלמעלה שהוא „רשע“, ותתהפך כחומר חותם, ונעשה „עשר“, מלמטה (עי' בשו"ת יעב"ץ ח"ב סי' ע"א מש"כ בביאור מאמר זה). עכ"ל אאמו"ר הגאון הרב"ז זצ"ל, ודברי פי חכם חן ובשכבר הימים אמרתי, כי יתכן עוד למצוא מקור למאמר זה בש"ס סנהדרין (ק"ג ע"ב) „כיון שנעשה אדם רש מלמטה נעשה רש מלמעלה וכו' יעוש"ה. ואם נלטוש עין חודרת אזי נחזה כי מקור המאמר שהביא הרמב"ם שכיון שנתמנה אדם וכו', יסודתו בהררי קודש בש"ס סנהדרין שם. ובלי תפונה היה לו גירסא אחרת בש"ס שם. ועתה האיר ה' את עיני ומצאתי כתוב מפורש יוצא המאמר הזה במדרש „חסר ויתר“ (דפוס מאינץ תרל"ב, צד ל"ט) יע"ש. ומ„בית המדרש“ הזה יצא תורת משה רבינו הרמב"ם ז"ל, ומשם לקח המאמר הנזכר: חנוך העניך שאפראן, רב בבאקארעשט בלאאמו"ר הרב הגאון הרב"ז זצ"ל הכ"מ

. סליק חלק יורה דעה