רב"ז אורח חיים פז

שכ': דנשים אומרים בבוקר סמוך לנטילה איזה בקשה. ומה"ת די בזה. ואפשר שגם חכמים לא חייבום יותר. וכו'. ע"ש. ומט"ז פשיטא דעזרת נשים אין בה קדושה כ"כ. וכ"כ האחרונים. כנודע לכל באי שערי תשובה. פשיטא דחלילה לנו לזלזל בקדושת עזא"נ משום הרווחת עז"נ: א

) וראה בב"י יו"ד סי' רע"ו בשם ר"י אכסנדרני, ובשו"ת הרדב"ז ח"א סי' ע"ז דהיכא דאפשר בדרך אחרת, אסור אפי' לצורך תיקון, דמקרי דרך השחתה, ע"ש (ובשו"ת הרדב"ז ח"ב סי' תקצ"ו. והכא נמי בנידון שאלתו, הלא הביהכ"נ עזא"נ בנוי ומשוכלל מאבותיהם ואיננה נחוצה לשום תיקון חדש. ועל דבר עז"נ הלא יכולים הם להוסיף בבנין בצד אחר, בלא שום נגיעה בכבוד עזא"נ. על כן פשיטא דאינם רשאים לסתור ולנתוץ בביהכ"נ עזא"נ, דהרי זה מקרי דרך השחתה ואסור. ואפילו עפ"י הסכמת זט"ה לא יתכן להתיר. נתיצה וסתירה כזו. כמו שכתבתי בכמה תשובות דהזט"ה הנבררים בזמן הזה, אדעתא דידהו לא התנדבו כל העולם. וכ"כ בשו"ת מהרש"ם ח"א סי' י' דהיתר זה איננו כדאי לסמוך עליו, מטעם האמור יע"ש: בצלאל זאב שאפראן סימן כא כבוד הרה"ג וכו' מוה"ר מנחם מאנילא [ז"ל] אבד"ק וואסלוי

ע"ד אשר שמע כת"ה שהגה"ק מסאנץ זצ"ל פלפל עם כמה רבנים גדולים, אם ת"ח רשאים לאכול פירות ברחוב ואמר שנמצא באיזה מקום שהאוכל פירות בשוק דומה למלך. וכת"ה אינו זוכר באיזה מקום נמצא מאמר כזה. ובקשוני לבאר דבר זה ממקורים נאמנים:

תשובה

(א) מקור הדבר בקידושין דף מ' סוע"ב: האוכל בשוק ה"ז דומה לכלב, וי"א פסול לעדות והתוס' שם ד"ה וי"א, הקשו אמאי פסול לעדות, הא אמרינן בירושלמי ר"ש ב"ר הוה אכיל בשוקא חזייה ר"מ א"ל אין שבח לת"ח לאכול בשוק, משמע דלאחר אין קפידא. ופי' ר"ח דהב"ע בשחוטף ואוכל. וא"ת אם כן פשיטא דפסול דגזלן הוא. וי"ל שחוטף פחות משוה פרוטה. א"נ שגזל דבר שאינו מקפיד עליו. והר"א מפרש כגון שהלך אצל המוכרים וטועם משל כולם מעט מעט כאלו רוצה לקנות וכו'. ור"ת פי' דאוכל בשוק, היינו שאוכל סעודה דפת דגנאי יותר עכ"ל. והרא"ש בסופ"ק דקידושין הביא ג"כ לשיטות אלו כמו התוס', אבל לשון הירושלמי הביא בשינוי, שסיים בדברי ר"מ שאמר: אין שבח ת"ח דאכיל בשוקא, ובלבד בשל גרמי. וכתב, דהר"ח דקדק מדקאמר אין שבח ת"ח מכלל דלאחרים אין חשש בשל גרמי'. וגם לפי' ר"ת הביא דהאי אוכל בשוק, היינו שאוכל סעודתו וכו', ע"ש בק"נ, דהיינו פת, דכל הסעודה קרויה ע"ש לחם יעו"ש. הרי מבואר דעת ר"ת דרק סעודה דפת אסור לאכול בשוק, ומיפסיל לעדות עי"ז. אבל פירות רק לת"ח אין שבח לאכלם בשוק, אבל שאר כל אדם שרי

(ב) אבל מאור עינינו הרמב"ם ז"ל נראה שדעת אחרת עמו בזה שהרי בפי"א מהל' עדות ה"ה כתב וז"ל, וכן הבזויין פסולין לעדות מדבריהם, והם האנשים שהולכין ואוכלין בשוק בפני כל העם וכו' שאין מקפידין על הבושת, שכל אלו חשובין ככלב, ואין מקפידין על עדות שקר עכ"ל, ובכ"מ שם הביא לשיטות שבתוס' קידושין הנ"ל, ומסופק האיך דעת הרמב"ם נוטה ע"ש. וכן בהגמי"י שם הביא לשיטת ר"ת והר"ח הנ"ל. אבל בטוש"ע חו"מ סי' ל"ד סעי' י"ח לא הביא רק להרמב"ם. ובב"י שם כתב, דהרא"ש והתוס' דרך אחד להם בסברת ר"ת, דאוכל בשוק, היינו קובע סעודתו בשוק והביא מש"כ במישרים (נ"ב ח"ד) שדעת הרמב"ם כדעת ר"ת. והב"י כתב, ולא ראיתי הכרע לכך, ויותר נראה לומר דס"ל דהא דאמרינן פסול לעדות, היינו כשאוכל בשוק בפני כל העם. אבל אם אוכל בשוק שאין בו רוב העם, אלא קצת עוברים ושבים, לא מיפסיל, והיינו ההיא דירושלמי עכ"ל ותמהני שלא הביא הב"י הכרח לחילוק זה, ממש"כ הרמב"ם ז"ל בעצמו בפ"ה מהל' דעות ה"ב, וז"ל: כשחכם אוכל מעט זה הראוי לו, לא יאכלנו אלא בביתו על שלחנו, ולא יאכל בחנות, ולא בשוק, אלא מפני צורך גדול, כדי שלא יתגנה בפני הבריות, עכ"ל. וא"כ ודאי מקורו טהור מהירושלמי המובא בתוס' והרא"ש הנ"ל, שאין שבחו של ת"ח להיות אוכל בשוק. והכ"מ ז"ל לא הערה כלל מקור הרמב"ם בזה *). הרי מבואר דעת הרמב"ם בהל'