רב"ז אורח חיים פה

אישתמיטתיה פסק הש"ע בשם מהר"י בן חביב ז"ל דהשוכרים בית ומתפללים בו אין לו דין ביהכ"נ כנ"ל [וגם מש"כ החת"ס שם, וז"ל: אך הכא לא השכירו כ"א הקרקע עולם, אבל גוף הבנין העצים ואבנים, הם של ישראל, וקדושה חלה עליהם, ויש להם כל דיני ביהכ"נ, עכ"ל. במחכת"ה אישתמיטתי' מש"כ הפמ"ג באו"ח סי' קנ"ד במ"ז סק"א, וז"ל: וצ"ע באותן ביהכ"נ, העומדים על קרקע עכו"ם, והבנין של ישראל, ואם רוצה העכו"כ מדחה אותם צריך ליקח הבנין משם. אי יש לו דין קדושת ביהכ"נ, אי לאו. וצ"ע בזה. ונפ"מ לקפנדריא ושאר דברים, עכ"ל] *)

עוד יש להעיר בזה ולומר, דמש"ה בית השכורה, שמתפללים בה, לית בה קדושת ביהכ"נ. משום דלא מצינו הקדש לזמן, ושתפקע קדושתה אחר הזמן כמבואר בנדרים דף כ"ט ע"א דאמר רבא, קדושת הגוף, לא פקעה בכדי. ובסוגיא שם איכא פלוגתא בזה, דבר פדא ס"ל דאפי' הקדש דמים לא פקעה בכדי. ולדידי' ליכא שום הקדש לזמן. אבל רבא ס"ל דקדושת דמים פקעה בכדי, ע"כ יש הקדש דמים לזמן. אולם קדושת הגוף לא פקעה בכדי וכו' עש"ה בר"ן ז"ל והרמב"ם ז"ל בפט"ו מהל' מעשה הקרבנות ה"ז, פסק להלכה, דקדושת הגוף לא פקעה בכדי. וקדושת דמים פקעה בכדי, ע"ש בכ"מ

ולכאורה יש להוכיח דהתוס' ס"ל, דיש הקדש לזמן שהרי בסוכה דף מ"א ע"א אמר רבא הא לך אתרוג זה, ע"מ שתחזירהו לי. נטלו, החזירו, יצא. ובתוס' שם ד"ה הילך אתרוג, כתבו וז"ל: וא"ת כיון דאמר ע"מ. שתחזירו לי. א"כ אם הקדישו אינו מקודש וכו' וי"ל דה"נ הוי בידו להקדיש, להיות קדוש כל זמן שהוא בידו, עד שיחזיר, עכ"ל. הרי מבואר לכאורה דהתוס' ז"ל ס"ל דיש הקדש לזמן? ומצאתי שהעיר בזה בס' כ"ת. אולם יש ליישב, כיון דבעל המימרא בגמ' סוכה שם, הוא רבא כנ"ל. ורבא הא ס"ל דקדושת דמים פקעה בכדי. ולדידי' ודאי יש הקדש דמים לזמן. ועפי"ז שפיר תירצו התוס' אליבא דרבא לשיטתו דה"נ יש בידו להקדישו להיות קדוש כל זמן שהוא בידו. דהא לרבא קדושת דמים פקעה בכדי, וזה נכון. אבל קדושת הגוף, קיי"ל דלא פקעה בכדי. ועפי"ז שפיר י"ל דבית שכורה שמתפללים בה, לית בה קדושת ביהכ"נ, משום דאין קדושת הגוף לזמן, ע"כ לא חלה עלי' קדושת ביהכ"נ כלל

וכ"ת א"כ קשה דהא כל ביהכ"נ שבחו"ל, האיך יחול עליהם קדושה, הרי לעת בא הגואל צדק במהרה בימינו, תפקע קדושתן. כמש"כ התוס' במגילה כ"ח ע"ב ד"ה בתי כנסיות ע"ש אמנם זה אינו, דהרי קיי"ל דעתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שבחו"ל, שיקבעו בא"י, כר"א הקפר, במגילה כ"ט ע"א. ועיין במג"א סי' קנ"א ס"ק ט"ו שהניח בצ"ע דברי התוס' במגילה כ"ח ע"ב ד"ה בתי כנסיות, שכתבו, דלהכי מהני תנאי לביהכ"נ שבחו"ל, משום כשיבא הגואל במהרה תפקע קדושתן. והקשה, הא כל בתי כנסיות עתידין לקבוע בא"י. וכתב דצ"ל דהתוס' קאי, אבחורבנן. דכיון שנחרבו קודם ביאת הגואל, לא יקבעו בא"י ע"ש. אבל בתי כנסיות שהם בישובן ב"ה, ודאי יקבעו בא"י ב"ב. ומצאתי בשו"ת כנסת יחזקאל חאו"ח סי' ט' שהעיר על התוס' מהא דר"א הקפר הנ"ל, וכתב וז"ל: לפ"ז מצאנו חילוק גדול, בין בתי כנסיות השכורים, ולא דמי לביהכ"נ שבבבל שחלה הקדושה אם איתא לדר"א הקפר וכו' ע"ש. ובמחכ"ת אישתמיטתי' דברי המג"א. ותרי תמיהי מידכר דכירי. שלא העיר מכל הנ"ל. גם הלום ראיתי בהגהות לבושי שרד בגליון הש"ע או"ח סי' קנ"ד סעיף ב', שציין להשו"ת כנ"י סי' ט'. ולא העיר עליו כלל, כדבר האמור

השתא הכי, בהא סלקינן להלכה למעשר, דביתו בית תפלה, השכורה לו, לית בי' כלל משום קדושת ביהכ"נ ומותרין לאכול ולשתות ולישן שם, בלי שום פקפוק:-- בצלאל זאב שאפראן סימן יט. כבוד הרה"ג וכו' מוה"ר שמואל מאיר האללענדער נ"י רב ומו"צ בטשערנאוויטץ

ע"ד שאלתו בנידון ביהכ"נ א' במתנ', שהבעה"ב דשם, רצונם להגביה את הביהכ"נ הגבה למעלה, ולעשות עזרת נשים "גאלעריע"' בתוך גובה חללו אצל שלש דפנות: דרום, צפון, ומערב. ומחיצות ה"גאלעריע"' יעשו גבוהות וסגורות מלמעלה ע"י חלונות: תשובה

הנה "שאל אביך ויגדך, זקניך ויאמרו לך", שאבות אבותינו מיד ה' עליהם השכיל, שלא לבנות את המקדש מעט, עזרת נשים בתוך חללו של עזרת האנשים. וההבדל שביניהם לא יהיה רק ע"י חלונות של זכוכית. והרי "ולא יראה בך ערות דבר" אמר רחמנא, והא קמיתחזיא, כברכות כ"ה ע"ב. וגם שער באשה ערוה, כברכות כ"ד ע"א. וגם אם יתלו וילונות (פאהרהאנגע) על החלונות, אין זה הבדל, כי הרבה פעמים בשוגג או במזיד יתגלגלו הוילונות, ויסתכלו זב"ז. או לפעמים מתקרעות הוילונות ומיחזי נהורא (כברכות נ"ח ע"ב). וכן סיפרו לי אנשים נאמנים, שבעיניהם ראו באיזהו מקומן של שבחים בביהכ"נ שהי' העז"נ "גאלעריע", והנשים שרובן דעתן קלות, (כשבת ל"ג ע"ב. וקידושין פ' ע"ב. ורש"י ע"ז י"ח ע"ב. ד"ה וא"ד. וראה במרדכי פ"א דחולין סי' תקע"ט ובש"ג פ"א דחולין ובאו"ה כלל כ' סי' כ"א]. גלגלו את הוילונות (וגם פתחו את החלונות). והאנשים שבביהכ"נ הסתכלו בהנשים בק"ר, ושחקו יחד ר"ל. אבל התיקון גדול שהיו מתקנין בשמחת בית השואבה, ששנו חכמים בלשון המשנה סוכה נ"א ע"א, היה באופן שלא יסתכלו האנשים בנשים, כמש"כ הרמב"ם בפיהמ"ש שם, ע"ש בתוס' יו"ט. ובגמ' סוכה נ"ב ע"ב אמרו, קרא אשכחו ודרשו, ופירש"י שם, קרא אשכחו שצריך להבדיל אנשים מנשים ולעשות גדר בישראל שלא יבאו לידי קלקול עכ"ל. ואם כן, חלילה חולין הוא לנו לשנות מנהג אבותינו. וכבר אמר החכם מכל אדם "ואל תטוש תורת אמך", כפסחים נ' ע"ב: והראשונים עדיפי, שהיו בקיאי טפי, במכלל יופי, בלי שום דופי. ובירה תוכיח (כיומא ט' ע"ב)

וגם מש"כ כת"ר כי רצון הבעה"ב, לנתוץ את הכותל של מערב מהבית הכנסת הנ"ל אשר הוא הכותל של העז"נ וכו':