רבי עקיבא איגר החדשות רמט

דווקא חברותי' נושאת אותה אבל בלא"ה לא יקשה מהנך משניות, וביותר תמוה לי דזה יקשה אף לפי תירוצם, דמצינן לומר דהעיסה והמשקים בידי אדם, מ"מ יקשה לזעירה לפי תירוצם הב' ד"ה כשחברותי' דזהו מהני רק כיון דהספק גם על חברותי', וא"כ התם בעיס' ומשקים דלא שייך כן לא מהני במה שהם ביד האדם, ולתירוצם הא' דהטעם משום דנידה המטמאה יש בה דעת לשאל ניחא דגם בהנך משניות הכי הוא אבל לתירוצם הב' יקשה וצע"ג: תשובה צד

נדרים ל"ה ע"ב שהרי אדם מביא קרבן וכו' ע' בר"ן, וקשה לי הא אלו הי' באפשרי דקטנה ילדה היינו מוקי שיביא קרבן עבורה, ואף דקטנה נשואה יצאה מרשות אבי' וכמו דאמרי' בזב על בניו הקטנים אף דבן אינו ברשות אביו או דמיירי בזינתה א"כ ה"נ כי מוקמי בשוטה אפשר לאוקמי בבתו גדולה ושוטה שאביה יביא קרבן ואפי' בעודה ברשות אביה משכחת לה שהיא נערה ואף דאין בין נערה לבוגרת רק ו' חדשים מ"מ משכחת בהפילה וצ"ע: תשובה צה

עוד שם דף ל"ו ע"א ותני עלה אלא שפיגילן פיגול עיין בר"ן והרא"ש דנדחקו במה דלא פרכינן ממתניתן לחודי, ותמהני הא בפשוטו דממתני' יש לומר דבאמת אין פיגולו פיגול דלתקוני שדרתיך, אבל מ"מ כיון שהקרבן לא נעשה בהכשר דעבודה במחשבת פיגול לא הוי עבודה והוי הקרבן פסול, וגדולה מזה כתב הר"ן בחולין ספ"ב דבשוחט בהמת חבירו לע"ז למ"ד אין אדם אוסר דבר שאינו שלו מ"מ אסורה באכילה דמ"מ השחיטה לא הוי שחיטה להתירו, עכ"פ בקדשים דבעינן הקרבה בודאי הקרבן פסול, מש"ה חייבים לשלם, לזה צריך למפרך מברייתא דקתני אלא שפיגולן פיגול דמשמע דהוי פיגול ממש לחייב עליו כרת וצ"ע: