רבי עקיבא איגר החדשות קנז

אולם מטעם אחר הי' מקום לפקפק בהיתר זה די"ל דמה דמיקל הרמ"א סי' ק"י בס"ס בחסרון ידיעה היינו דווקא כההיא דהתם בנשמט הגף זה חסרון ידיעה דאין אנו בקיאין לבדוק הריאה בנפיח' כראוי דאולי לא נפחו כראוי מ"ה כיון דמדינ' בס"ס ל"צ כלל לברורי מש"ה אינו מזיק חסרון ידיעה דלא גרע מלא נבדק' הריא' כלל, משא"כ בנ"ד דהשלחופי' הי' ביד המורה וראה אותה לקוי ואולי אם היינו בקיאי' היינו רואים לעין דהוא כשיעור רופא גררו י"ל דא"א לעשות מזה ס"ס, אולם מדברי הש"ך סי' נ"ג סקט"ו שכ' מדברי מהרא"י בהגהת ש"ד סי' פ"ה דבנשבר הגף גם ספיקו דנשבר אחר השחיטה הוי ס' חסרון ידיעה דבקי יכול להבחין אם נעש' מחיי' או אח"כ ואעפ"כ כ' שם להקל בהפ"מ מזה יש ראי' ברורה לנ"ד, ומלבד זה בנ"ד ראי' לסמוך על המור' דראה ומשמש בשלחופית בוודאי מדלא חש לנתמסמס מסתמא הי' ידוע וברור לו שלא היה שום מיחוש הרקבה והשחתה בגוף העור רק שינוי מראה דאינו בכלל ספק מסמוס כמ"ש הש"ך סי' מ"ג סק"ד

אולם בהצטרפות ריעותא בנ"ד דהבטן הבהמה היה מלא מים אשר כבר טרחו האחרונים למצוא כחו דהתירא דלא ניחוש דבאו דרך ושט, ומסקנת התב"ש סי' נ' דבעי בדיקה בכל האברים הפנימים ובלא"ה אף דיעבד אסור בהפ"מ וק"ו בנ"ד דהי' ריעותא בשלחופית וניכר דהמים אלו יש בהם ריח מ"ר בוודאי תולין הקלל' במקולקל דבאו משלחופי' אולם מה דכ' מעכ"ת בשם ידידי הגאב"ד ש"ל נ"י דיצא לדון בדבר חדש דיש לתלו' אולי נעתק שלחופי' ממקום חבורו ולשם נכנסו המים לגוף והשלחופית לא ניקב כלל ובכה"ג י"ל דמודים תוס' דכשר כמו בנדלדל הושט וא"כ הוי ס"ס ס' ניקב וס' דניקב כשר עכ"ד, ולדבריו י"ל דנ"ד עדיף מבעלמא דאף לדעת התב"ש הנ"ל דבלא בדיקת אברי' טריפה מ"מ הכא דיש להם ריח מ"ר תולין במצוי דמשלחופית באו לגוף והוי ס"ס, אולם ז"א דכבר כתב מעכ"ת לדחות דברי הגאון הנ"ל די"ל דהכא אף להראב"ן טריפה כיון דחזינן דנכנסו לחלל הגוף כדמשמע לישנא דהראב"ן, אך בזה נ"ל שלא להסכי' עם מעכ"ת חדא, דהרי גם הראב"ן כתב ואין להם כח לחזור להגוף משמע דס"ל דאין באפשרו' כלל לבוא משלחופי' להגוף וא"כ שפיר הוי ס"ס ס' כהראב"ן ובוודאי לא באו משלחופית להגוף, וס' שמא נעתק רק מקצתו ומשם להגוף וגם לתוס' כשר. דאינו בכלל ניקבו הדקין, וא"כ כ"ז דלא לשויי' ריעותא מ' השלחופית, אבל לומר דנ"ד עדיף דל"ח לנקובת הושט דרגליי' לדבר דמשלחופית באו והוי ס"ס וכנ"ל, ז"א דאיך נאמר ס' כהראב"ן, הא לראב"ן אינו במציאות שיבואו לשם משלחופית ושוב יש חשש דבאו דרך ושט

אולם בעיקר יסוד הגאון נ"י לדונו בס' דנעתק ממקומו במיעוטו לא ידעתי מניין לן דעי"ז יכולים המים לכנס משלחופית לגוף וחקרתי אצל רופא מומחה ישראל ובירר לי הענין כי השלחופית הוא כיס שלם מלמעלה ומכל צד רק למטה יש בו נקב קטן משם יוצאים המים להגיד וענין ביאת המי' להשלחופית כי הלב נותן חיות לשאר אברים ומחלק תמצית המאכלי' והמשקים לשאר אברים דרך גידים ולזה שופך הלב תמצית המשקי' להכליות ומהם באי' לשלחופית דרך גיד שמצד ימין וכן משמאל שיוצאים מהכליות להשלחופית ובהגיע הגיד להשלחופית נעש' דק מאוד ושופך מים להשלחופית דרך נקב קטן דק וקלוש למאד שאין ניכר לחוש הראו' מ' דקותו וג"ז הנקב קטן אינו מפולש להדיא כי השלחופית יש לו איזה עורות זה אצל זה והם מנוקבים זה שלא כנגד זה והמים מתאספים דרך הנקבים להשלחופית ואף אם יהי' השלחופית ניטל לגמרי אינם חוזרת להגוף אם לא שניקב השלחופית למעלה אז יכולים המי' לחזור להגוף דרך אותו נקב עכ"ד הרופא, ודבריו מוסכמי' כמעט כלשון הראב"ן רק במה דנשמע מדברי הראב"ן דאין להם כח בשום פנים לחזור להגוף בזה סותרי' דבריו לדברי הרופא הנ"ל וכדברי הרופא מבואר בשו"ת ב"ח סי' קנ"ז דאפשר שיבואו להגוף דרך נקב השלחופית עכ"פ כפי הנראה דע"י ההעתקת השלחופית מהגוף אינו חוזרים להגוף ואין כאן ס"ס, ולזה נ"ל לדינא כיון להתב"ש בדלא"ה בכל מים שבגוף טריפה אף בהפ"מ בלי בדיקת איברים הפנימית והכא בנ"ד דאיכא ג"כ ריעותא דניכר דהם מ"ר ואיכא ריעותא דניקב השלחופית לזה נ"ל דגם בהפ"מ טריפ' כנלע"ד: תשובה ה

עובדא בא לפני בעצם ירך העוף שנשבר וחזר ונקשר שאשיי' סמוך לראש העצם

נראה לענ"ד להקל בהפ"מ ומניעת שיו"ט, ע' ביו"ד סי' נ"ה סק"ו, ואף די"ל דע"כ לא היקל הש"ך אלא ברוא' שלא נתעכלו אלא דאין אנו בקיאי' אבל בנ"ד דכבר נאכל הבשר שסביביו ואולי אלו הי' קמן היינו רואים דנתאכלו ניבי', מ"מ נ"ל דמשמעות בעל מנח"י כלל פ"ז סט"ו דמפרש לדברי הרמ"א, דמ"ש וטוב להחמיר במקום שאין הפ"מ קאי רק אנשבר, ומשמעו' דקאי אעיקר דינא דהחומרא שהמציא האו"ה לאסור בנשבר בזה סמכינן בהפ"מ להקל, וכיון דאינך פוסקי' לא הביאוהו וא"כ בכל ענין יש להקל, וכיון דאפשר דגם הש"ך יסבור כן יש לסמוך להקל בהפ"מ ובפרט דעיקר דינו דהרמ"א תמוה לי דמה בכך דא"נ הא עיכול בלא נשמט כשר ומניין לנו להוסיף על טריפו' ולומר דנשבר ועיכול טריפה כמו נשמט ועיכול, גם בנ"ד הי' עוד סניף להתיר דהי' ס' במקום השבר אם הוא סמוך לראש המחובר בגוף או לראש המחובר לשוק, ושאלתי לכמה נשים ולא הי' יודעים בדבר, וא"כ הוי כמו ס"ס ס' רחוק מהגוף, ספק לא א"נ, ואף במקום חסרון ידיעה כבר כ' בהג"ה סס"י ק"י בנשבר הגף להקל בהפ"מ בס"ס, וביותר כיון דכבר נאכל הבשר י"ל דלא מקרי חסרון ידיעה עיין תפל"מ סי' ק"ץ שכתב בההי' דמקדיר ומגליד אף דנאבד