משלי יז
Mishlei 17 (Proverbs 17) · משלי · free full Hebrew text
Open in the reader →טוֹב פַּת חֲרֵבָה וְשַׁלְוָה־בָהּ מִבַּיִת מָלֵא זִבְחֵי־רִיב׃
עֶבֶד־מַשְׂכִּיל יִמְשֹׁל בְּבֵן מֵבִישׁ וּבְתוֹךְ אַחִים יַחֲלֹק נַחֲלָה׃
מַצְרֵף לַכֶּסֶף וְכוּר לַזָּהָב וּבֹחֵן לִבּוֹת יְהוָה׃
מֵרַע מַקְשִׁיב עַל־שְׂפַת־אָוֶן שֶׁקֶר מֵזִין עַל־לְשׁוֹן הַוֺּת׃
לֹעֵג לָרָשׁ חֵרֵף עֹשֵׂהוּ שָׂמֵחַ לְאֵיד לֹא יִנָּקֶה׃
עֲטֶרֶת זְקֵנִים בְּנֵי בָנִים וְתִפְאֶרֶת בָּנִים אֲבוֹתָם׃
לֹא־נָאוָה לְנָבָל שְׂפַת־יֶתֶר אַף כִּי־לְנָדִיב שְׂפַת־שָׁקֶר׃
אֶבֶן־חֵן הַשֹּׁחַד בְּעֵינֵי בְעָלָיו אֶל־כָּל־אֲשֶׁר יִפְנֶה יַשְׂכִּיל׃
מְכַסֶּה־פֶּשַׁע מְבַקֵּשׁ אַהֲבָה וְשֹׁנֶה בְדָבָר מַפְרִיד אַלּוּף׃
תֵּחַת גְּעָרָה בְמֵבִין מֵהַכּוֹת כְּסִיל מֵאָה׃
אַךְ־מְרִי יְבַקֶּשׁ־רָע וּמַלְאָךְ אַכְזָרִי יְשֻׁלַּח־בּוֹ׃
פָּגוֹשׁ דֹּב שַׁכּוּל בְּאִישׁ וְאַל־כְּסִיל בְּאִוַּלְתּוֹ׃
מֵשִׁיב רָעָה תַּחַת טוֹבָה לֹא־תמיש [תָמוּשׁ] רָעָה מִבֵּיתוֹ׃
פּוֹטֵר מַיִם רֵאשִׁית מָדוֹן וְלִפְנֵי הִתְגַּלַּע הָרִיב נְטוֹשׁ׃
מַצְדִּיק רָשָׁע וּמַרְשִׁיעַ צַדִּיק תּוֹעֲבַת יְהוָה גַּם־שְׁנֵיהֶם׃
לָמָּה־זֶּה מְחִיר בְּיַד־כְּסִיל לִקְנוֹת חָכְמָה וְלֶב־אָיִן׃
בְּכָל־עֵת אֹהֵב הָרֵעַ וְאָח לְצָרָה יִוָּלֵד׃
אָדָם חֲסַר־לֵב תּוֹקֵעַ כָּף עֹרֵב עֲרֻבָּה לִפְנֵי רֵעֵהוּ׃
אֹהֵב פֶּשַׁע אֹהֵב מַצָּה מַגְבִּיהַּ פִּתְחוֹ מְבַקֶּשׁ־שָׁבֶר׃
עִקֶּשׁ־לֵב לֹא יִמְצָא־טוֹב וְנֶהְפָּךְ בִּלְשׁוֹנוֹ יִפּוֹל בְּרָעָה׃
יֹלֵד כְּסִיל לְתוּגָה לוֹ וְלֹא־יִשְׂמַח אֲבִי נָבָל׃
לֵב שָׂמֵחַ יֵיטִב גֵּהָה וְרוּחַ נְכֵאָה תְּיַבֶּשׁ־גָּרֶם׃
שֹׁחַד מֵחֵיק רָשָׁע יִקָּח לְהַטּוֹת אָרְחוֹת מִשְׁפָּט׃
אֶת־פְּנֵי מֵבִין חָכְמָה וְעֵינֵי כְסִיל בִּקְצֵה־אָרֶץ׃
כַּעַס לְאָבִיו בֵּן כְּסִיל וּמֶמֶר לְיוֹלַדְתּוֹ׃
גַּם עֲנוֹשׁ לַצַּדִּיק לֹא־טוֹב לְהַכּוֹת נְדִיבִים עַל־יֹשֶׁר׃
חוֹשֵׂךְ אֲמָרָיו יוֹדֵעַ דָּעַת וקר־[יְקַר־] רוּחַ אִישׁ תְּבוּנָה׃
גַּם אֱוִיל מַחֲרִישׁ חָכָם יֵחָשֵׁב אֹטֵם שְׂפָתָיו נָבוֹן׃
Meforshim on this section
- רש"י על משלי Rashi on Mishlei
טוב פת חריבה ושלוה בה. טוב היה להקב"ה להחריב ביתו ועירו והי' בשלוה מעבירותיהן של ישראל:
- אבן עזרא על משלי Ibn Ezra on Mishlei
טוב - הרבה למושלים ברוחם, כפת חרבה שיש שלוה בה.
- חומת אנך על משלי Chomat Anakh on Mishlei
טוב פת חרבה ושלוה בה . אפשר דכשיש שלוה דוחה ל"י גימטריא פת שכולה קטטה ויללה מבית מלא זבחי ריב דשם שורה ל"י בקבע:
- עמנואל הרומי על משלי Immanuel of Rome on Mishlei
אמר כי יותר טוב לאיש שתהיה לו פת חרבה והוא הפת לבדו בלא לפתן אחר למאכלו ותהיה לו שלוה שיתנהגו בני הבית בשלום זה עם זה ותהיה הסכמת שלום ביניהם משיזבחו בקר וצאן למאכלם עד שיהיה ה בית מלא מן ה זבחים ההם ויהיה ריב ביניהם וזה ידוע. ואפשר שכוון לומ' כי יותר טוב…
- אמרי דעת על משלי Imrei Da'at on Mishlei
טוב פת חרבה וכו׳. כמו שאמרו ז״ל איזהו עשיר השמח בחלקו, ואינו רחוק לפרש טוב פת חרבה עם הבריאות מזבחים נאכלים עם ריב הגוף, כלומר נעדר הבריאות כמו שאמר המשל אין עושר כבריאות.
- מלבי"ם באור המילות על משלי Malbim Beur Hamilot on Mishlei
פת . הוא הפרוס, כמו פתות אותה פתים, והשלם נקרא לחם, כמ"ש בס' התו"ה ויקרא (סי' קכ"ד ).
- מלבי"ם על משלי Malbim on Mishlei
טוב פת חרבה ושלוה בה מבית מלא זבחי ריב , ההצלחה המדומה אינה הצלחה אמתית, ולפעמים אנו רואים רשע מצליח וביתו מלא זבח רב, והצדיק מסתפק בפת חרבה, שאין לו לחם שלם רק פת שהוא הפרוס, ולא פרפרת אל הפת רק חרבה, ובכ"ז יהיה העני מוצלח מן העשיר, אם זה י"ל שלוה בביתו וזה…
- מצודת דוד על משלי Metzudas Dovid on Mishlei
טוב. יותר טוב לאכול פת חרבה בשלוה, משיהיה לו מלא הבית בשר זבוח בריב וקטטה:
- מצודת ציון על משלי Metzudas Tzion on Mishlei
פת. חתיכת לחם מל׳ פתות אותה פתים (ויקרא ב׳:ו׳):
- מנחת שי על משלי Minchat Shai on Mishlei
ימשל. בכל ספרים ישנים חסר וא"ו:
- רלב"ג על משלי Ralbag on Mishlei
טוב פת חרבה. והנה שבח עוד השלום וגנה הקטטה ואמר כי טוב לאדם שיאכל פת יבשה בלא פרפרת עם השלוה משיאכל הזבחים ובשר לשובע עם הריב והקטטה:
- רב פנינים על משלי Rav Peninim on Mishlei
כי אם יפנה לבבך לאמר אולי על דברי ריבות הייתי נוטל מנה אחת אפים לא זו הדרך הטובה כי הלא טוב פת חרבה ושלוה בה על ידי הגורל הנזכר כי מדינים ישבית הגורל מבית מלא זבחים נמשכים לך מהריב שתרויח בו: