מצודת ציון על משלי יז

פת. חתיכת לחם מל׳ פתות אותה פתים (ויקרא ב׳:ו׳):

חרבה. יבשה:

מצרף. וכור שמות הכלים אשר יתיכו בהם הזהב והכסף:

מזין. כמו מאזין ר״ל מקשיב באזנו:

הוות. ענין שבר ורעה כמו מדבר הוות (תהלים צ״א):

לאיד. ענין תקלה ומקרה רע כמו הלא איד לעיל (איוב ל״א):

נאוה. מל׳ נאה וכן נאוה תהלה (תהלים קמז):

לנבל. אדם פחות ונבזה:

אבן חן. יש אבני יקר המרבים חן למי שנושאם ואמרו שכן סגולת הרמגליות:

ושונה. מל׳ שנית:

אלוף. שר ומושל:

תחת. ענין פחד ושבר כמו אל תערוץ ואל תחת (יהושע א׳):

ישלח. ענין גרוי ושסוי כמו ושן בהמות אשלח בם (דברים ל״ב:כ״ד):

פגוש. ענין פגיעה:

שכול. מי שבניו מתים קרוי שכול כמו לא תהיה משכלה (שמות כ״ג):

תמוש. ענין הסרה כמו לא ימוש (שם יג):

פוטר. ענין פתיחה כמו פטר רחם (, שם):

התגלע. כמו התגלה בה״א וכן בכל תושיה יתגלע, לקמן יח):

נטוש. עזוב:

מחיר. ענינו דמי הדבר וערכו כמו ובלא מחיר יין וחלב (ישעיהו נ״ה:א׳):

ערב ערבה. מלשון ערבות ממון:

מצה. ענין מריבה כמו הן לריב ומצה תצומו (שם נ״ח):

פתחו. על פתח הפה יאמר וכן שמור פתחי פיך (מיכה ז׳:ה׳):

לתוגה. מל׳ יגון:

גהה. כמו כגהה ותחסר כ״ף השמוש ועניינו רפואה כמו ולא יגהה מכם מזור (הושע ה׳:י״ג):

נכאה. שבורה כמו ונכאה לבב (תהלים ק״ט):

גרם. עצם כמו תשבר גרם (לקמן כ״ה):

וממר. מל׳ מרירות:

חושך. מונע:

אוטם. ענין סתימה וכמו אוטם אזנו (ישעיה לג):