פרישה, אבן העזר יג:ח

ושבויות אפילו גדולה כתב הרמ"ה כו' נראה דטעמיה כיון דלא ודאי זינתה הקילו בה וכמ"ש לעיל בסי' ז' דבשבויות הקילו בכמה ענינים משום דמוקמינה אחזקתה דלא זינתה ועיין בדרישה. (ואם קדש כו' צריך לגרש בש"ע כתב רמ"א י"א דוקא קדשה במזיד אם אם קדשה בשוגג א"צ לגרשה ויש מחמירין שנ"ל דבכהן דאסור להחזיר יש לסמוך אהמקילין וא"צ לגרש ע"ש. אבל אין כופין בשוטים דאין מעשין אלא לפסולות ועוד דאין גט זה אלא לזמן דאחר ג' חדשים חוזר וכנסה והרמב"ם כתב דאין כופין להוציא רק היו מנדין על שעבר על תקנת חכמים כ"פ):