פרישה, אבן העזר קטז:ג

אבל התוספת יש לה דומה לזה לעיל ס"ס ס"ח. וז"ל הרמב"ם והטעם דהעיקר שהיא תקנת חכמים שלא תיהוי קלה בעיניו להוציאה הואיל שלא הכיר בה אין לה עיקר אבל תוס' שחייב עצמו בו כל זמן שתרצה ותעמוד לפניו הרי עמדה בתנאי שלה והרי הקנאתה לו הנאתה אלא שהתורה אסרה עליו ומה היא יכולה לעשות לפיכך יש לה תוס' כיון שאין מעשיה גורמין לה להאסר ורש"י פי'משום דתוס' מתנה דעלמא הוא דיהיב לה בחיבת ביאה: (ואין לה שום תנאי כו' דתנאי כתובה ככתובה ואם כתובה אין לה כ"ש תנאי כ"פ):