פרישה, חושן משפט שלז:יט

אין הפועל רשאי לעשות כו' תוספתא כתבוה הרי"ף והרא"ש פ' הפועלים והרמב"ם בסוף הל' שכירות: ומ"ש ולא ירעיב ר"ל ממזונות של עצמו שניזון מהן בביתו משלו ולא קאי אמה שיאכל מהכרם דזה כבר כ"ר דאסור מטעם דלא זכתה לו התורה אלא מה שמשים הפועל בפני עצמו ולא ליתנו לאשתו ובניו וכמ"ש בדרישה בסי"ד ע"ש ובסי' של"ח ס"י כ"ר דרשאי בעל הפרה להרעיב בהמתו כדי שתאכל הרבה מן הדישה התם שאני דכל אכילתה ושביעתה הוא מהתבואה הלכך אף שמרעיבה תחלה מ"מ מיד שנכנסה לדוש אוכלת מתבואה שבאה לידוש וחוזרת לכחה משא"כ פועל שעיקר מזונות אינו מהכרם לכך אסור להרעיב נפשו ממזונותיו העיקריים וק"ל: