פרישה, חושן משפט ר:ו

במקום שיש לו רשות לעשות בו עניינים אלו אבל יש לו רשות נמי להעמיד שם כליו לאפוקי חצר המיוחד לאחר וכ"ש רשות מוכר דלא ובר"ה נמי אע"ג דהוי רשות לכל מ"מ כיון דרבי' דורסים ובוקעים שם אין מדרך בני אדם להניח שם כליהם וגם אין מניחין לאדם להניח שם כליו דרך קבע: לפיכך אם מדד מוכר הפירות כו' דקדק וכ' שמדד המוכר מש"ה בעינן שיתנם לתוך כליו של הלוקח אבל אם מדד לוקח קנה במדידה לחודא דמסתמא כשמודד א"א שלא יגביה ידו במדידתו נמצא שקנה בהגבהה וכמש"ר סי"ג דאם מדד לוקח מסתבר לו דקנה וכ"כ הרמב"ם ז"ל וכן מדד הלוקח בר"ה קנה ראשון ראשון בהגבהה: ונתנם בתוך כליו של לוקח בסימטא כו' דוקא נתנם לתוך כליו אבל מדד לו ע"ג קרקע הסימטא לכ"ע לא קנאם עד שימשוך כך פשוט בב"ב דף פ"ד: אבל לא מדדם כו' אא"כ יאמר כו' עד"ר שהרי"ף חולק בזה ע"ש: