פרי יצחק חלק ב ח

סימן א בדין אם התפלל מהלך או מיושב אם צריך לחזור ולהתפלל מעומד תשובה בס"ד בשו"ע או"ח סי' צ"ד ס"ט כתב וז"ל מי שהוכרח להתפלל מיושב כשיוכל צריך לחזור ולהתפלל מעומד ואינו צריך להוסיף בה שום דבר. ומקור הדברים הוא בב"י וז"ל גרסינן בפ' תפה"ש רב אשי מצלי בהדי צבורא ביחיד מיושב כי הוה אתי לביתי' הדר ומצלי מעומד, ופרש"י כו', למדנו מכאן שמי שהי' מוכרח להתפלל מיושב כשיוכל יחזור להתפלל מעומד, מיהו אפ"ל דה"ד כגון רב אשי שהי' מכוין בתפלתו אבל אנו שאין אנו מכוונין בתפלתנו לא יחזור להתפלל דקרינן בי' ל"ל רוב זבחיכם וכמ"ש רבינו בסי' ק"ז בשם הרא"ש, אלא שהתוס' כתבו שם גבי אבוה דשמואל ולוי כו' דמשמע די"ח ברכות מותר להתפלל בדרך במהלך וא"צ לעמוד וא"ת מ"ש מהביננו דמסקינן לעיל דמעומד דוקא וי"ל דשאני הביננו שהיא קצרה ואין בה ביטול דרך כ"כ כמו בי"ח ברכות ועוד פי' הר"ם דהכא כי הדר לביתי' מצלי מעומד כדאמרינן בסמוך רב אשי כו' כדי לקרות ק"ש בעונתה כו' והדר מצלי מעומד. נראה מדבריהם שמי שמתפלל מיושב מדינא חייב לחזור ולהתפלל מעומד ומשמע מהא דר"א שמי שהתפלל מיושב כשחוזר להתפלל מעומד א"צ לחדש דבר בתפלתו דהא סתמא קאמר הדר ומצלי מעומד משמע תפלה הנהוגה בלא תוספות ובלא מגרעת עכ"ל הב"י: והנה דבריו מבוארין המה שמתחלה כ' דמדרב אשי אין ראי' שצריך לחזור ולהתפלל מעומד דאפשר דר"א התפלל בתורת נדבה ולפיכך ה"ד ר"א שהי' מכוין בתפלתו הי' מתפלל בתורת נדבה אבל אנו שאין אנו מכוונין בתפלתנו א"צ להתפלל נדבה, אולם כ' דמדברי התוס' נראה דמדינא צריך לחזור ולהתפלל מעומד ולפ"ז אפי' אנו שאין אנו מכוונין ג"כ צריך לחזור ולהתפלל מעומד מדינא וכ"כ המעיו"ט בד"ח ס"ע דאע"פ שאין אנו מכוונין בתפלתנו מ"מ כיון דמדינא מחויבים להתפלל שנית גם אנו צריכין להתפלל אף שאין אנו חוזרין בשביל חסרון כונה ע"ש אולם המג"א בסי' צ"ד ס"ק י"א כ' בשם תשו' רמ"ע מפאנו דרב אשי התפלל שנית בתורת נדבה וכ"כ הט"ז סק"ה דאין למדין מחידושו של ר"א להלכה כי ר"א עשה כן דרך נדבה משא"כ אנחנו שאין אנו מכוונין וכמ"ש הטור בסי' ק"ז: ולכאורה יש לתמוה דהא הרשב"א הביא בשם רבינו האי גאון דעובדא דרב אשי הי' בשבתא דרגלא ולפ"ז איך אפשר לומר דר"א התפלל שנית בתורת נדבה והרי בשבת ויו"ט אסור להתפלל תפלת נדבה וכמבואר בשו"ע סי' ק"ז, אולם אפ"ל דר"ה גאון לטעמי' אזיל דס"ל באמת דאף בשבת ויו"ט יש להתפלל תפלת נדבה וכמו שהביא הרא"ש והטור משמו אבל להפו' דס"ל דאין להתפלל נדבה בשבת ויו"ט ע"כ צ"ל דעובדא דר"א הי' בחול והתפלל שנית בתורת נדבה, והנה אי אמרינן דר"א התפלל שנית בתורת נדבה ע"כ צ"ל אף דנראה מדברי הגמ' דר"א מצלי מעומד בלא חידוש וכמ"ש הב"י דסתמא קאמר הדר מצלי משמע תפלה הנהוגה בלי תוספות ובלי מגרעת והרי אנן קי"ל דאין להתפלל תפלת נדבה בלא חידוש מ"מ כיון שר"א התפלל שנית בתורת נדבה כדי לכוין את לבו א"צ חידוש דאין לך חידוש גדול מזה וכמש"כ הפוס' בדין ספק אם התפלל דחוזר ומתפלל אח"כ בלא חידוש דאין לך חידוש גדול מזה, אולם לדעת הב"י דמדינא צריך לחזור ולהתפלל אח"כ מעומד בתורת חובה א"כ הוי כמו אם לא אמר משיב הרוח או טל ומטר שצריך לחזור ולהתפלל אח"כ בתורת חובה ולפ"ז דבריו צריכין ביאור במה שמוכיח דכשחוזר אח"כ להתפלל מעומד א"צ חידוש מהא דרב אשי פשיטא הוא כיון דלא יצא יד"ח וצריך אח"כ לחזור ולהתפלל מדינא איך אפשר לומר כלל דצריך חידוש שאינה רק בתפלת נדבה. אולם איתא בירושלמי פ' תפה"ש גבי תפלת מוספין של ר"ח רב אמר צריך לחדש בה דבר שמואל אמר א"צ לחדש בה דבר והיינו שהי' מנהגם להתפלל במוסף ר"ח תפלת י"ח כמו בשחרית ועי' בתוס' ברכות כ"א ד"ה עד הרי דגם בתפלת חובה פליגי אי צריך לחדש בה דבר ויש לחלק: אולם באמת בלא"ה צריך ביאור אי נימא דמדינא צריך לחזור ולהתפלל אח"כ מעומד א"כ התפלה הראשונה אינה תפלה כלל והוי כמו ששכח לומר טל ומטר דמחזירין אותו והוי תפלה הראשונה לבטלה א"כ איך כתבו דרב אשי משום סמיכת גאולה לתפלה התפלל מיושב וכן להתוס' כל ההולך בדרך מתפלל מהלך כיון שצריך אח"כ מדינא להתפלל שנית מעומד א"כ תפלה הראשונה אינה תפלה כלל ולכאורה הוי לבטלה וא"א כלל להתפלל מהלך או מיושב לפ"ז. (ועיין ברמ"ע מפאנו שהוכיח באמת דא"צ לחזור מדינא דאל"ה לא הי' ר"א מצלי מיושב כלל). ובע"כ צ"ל בודאי דגם תפלה מיושב הוי תפלה מדינא ולא הוי לבטלה אלא דמ"מ כיון דמיושב א"א לכוין צריך מדינא לחזור ולהתפלל אח"כ מעומד לכוין את לבו ובתורת חובה, והנה הרא"ש כ' דאם לא כיון באבות צריך לחזור ולהתפלל והביא ראי' מהא דאמרינן בשלהי תפה"ש א"ר יוחנן אנא ראיתי לר' ינאי דצלי והדר צלי א"ל ר' ירמי' לר' זירא ודילמא מעיקרא לא כיון דעתו ולבסוף כיון דעתו הרי דאם לא כיון לכה"פ באבות צריך לחזור ולהתפלל, וכ"כ הר"י ז"ל דבאבות אף בדיעבד בעי כונה ופסק כן הטור ושו"ע סי' ק"א אלא דמ"מ כתבו דהאידנא אין חוזרין בשביל חסרון כונה שגם בחזרה קרוב הוא שלא יכוין ולמה יחזור, עכ"פ נראה דבכ"ז תפלה בלא כונה לא הוי כברכות לבטלה לגמרי ואף דמדינא צריך לחזור ולהתפלל אח"כ ובזה נ"ל לישב הסוגיא שם דהנה שם אמרינן ר"ח ב"א צלי והדר צלי א"ל ר' זירא מ"ט עבד מר הכי אלימא משום דלא כיון מר דעתי' והאמר ר' אלעזר לעולם ימוד אדם א"ע אם יכול לכוין את לבו יתפלל ואם לאו אל יתפלל כו' והקשה שם במוהרש"א דלפ"ז אמאי צריך ר' זירא להשיב לר' ירמי' לעיל גבי ר' ינאי חזי מאן גברא רבא דקמסהיד עלי' תיפוק לי' דלא אפשר לומר דר' ינאי מעיקרא לא כיון דעתו מדר"א דאמר לעולם ימוד אדם א"ע וכמו שאמר ר"ז גופי' לרחב"א, אולם לפ"ד ניחא דודאי מי שרואה שיעבור זמן תפלה או שצריך לסמוך גאולה לתפלה יוכל להתפלל אף שלא כיון את לבו והיינו ממש כמו שפסק הב"י דאם התפלל מיושב צריך אח"כ לחזור ולהתפלל מעומד מדינא ומ"מ התפלל רב אשי מיושב כדי לסמוך גאולה לתפלה אף שמדינא צריך לחזור ולהתפלל מעומד ולפ"ז הכ"נ משום סמיכת גאול"ת יכול להתפלל אף שרואה שלא יכוין את לבו ויצטרך אח"כ לחזור ולהתפלל לכוין את לבו ולפ"ז ניחא דא"ל ר' ירמי' לר"ז ודלמא מעיקרא לא כיון דעתו ולא השיב לו ר"ז הא דר"א דעובדא דר' ינאי הי' בשחרית ולכן אפ"ל שהתפלל מתחלה אף שלא כיון דעתו ומשום שהי' צריך לסמוך גאול"ת וכמו שאפשר להתפלל מיושב משו"ה וע"כ אמר לו רק חזי מאן גברא רבא דקמסהיד עלי' אבל עובדא דרחב"א אפשר שהי' בתפלת ערבית שאין חובה כ"כ לסמוך גאול"ת ועיין צל"ח. או דמיירי בתפלת שחרית רק שידוע הי' לר"ז דר"ח ב"א לא התפלל בסמיכת גאול"ת ועיין רמב"ן במלחמות