פורת יוסף (שלופר) ז

פורת יוסף מערכה א א. גרסינן בנדה (דף ס"ט ע"ב) ת"ר י"ב דברים שאלו אנשי אלכסנדריא את ר' יהושע בן חנניא כו' שלשה דברי חכמה הזב והזבה והנדה והיולדת והמצורע שמתו עד מתי מטמאין במשא א"ל עד שימוק הבשר בת משולחת מה היא לכהן מי אמרינן קו"ח ומה אלמנה לכה"ג שאין איסורה שוה בכל בנה פגום זו שאיסורה שוה בכל אינו דין שבנה פגום או דילמא מה לאלמנה לכה"ג שכן היא עצמה מתחללת א"ל היא תועבה ואין בניה תועבים. שני מצורעים שנתערבו קרבנותיהן זה בזה וקרב קרבנו של אחד מהם ומת אחד מהן השני מה תהא עליו א"ל כותב נכסיו לאחרים והוי עני ומביא חטאת העוף הבא על הספק: ב .דרכינו לתת לב על חיבור הדברים וגם נימא מילתא אלבישייהו יקירא מדוע שאלו זה האנשי אלכסנדריא ולר' יהושע והנ"ל דאיתא (בב"מ דף ק"ד) הלל הזקן היה דורש לשון הדיוט דתניא אנשי אלכסנד' היו מקדשין את נשותיהם ובשעת כניסתן לחופה באים אחרים וחוטפים אותם מהן ובקשו חכמים לעשות בניהם ממזרים אמר להם הלל הזקן הביאו לי כתובת אמכם כו' ומצא שכתוב בהן לכשתכנס לחופה הוי לי לאנתו ולא עשו בניהם ממזרים [ופי' רש"י וקדושיהן על מנת כן ולא חלו קדושין בה עד שתכנס לחופה והרי חטפה קודם לכן]. והנה מפשטות דברי הגמ' משמע דלא נכתב בכתובת אמן דאם לא יכנסו לחופה לא יהיה קדושין דאל"כ עדיפא ה"ל למימר ומצא שכתוב בהן דאם לא יכנס לחופה לא יהיה קדושין דזה הוי מפורש יותר דכשלא יתקיים התנאי לא יהיה קדושין וע"כ דלא נכתב בהן רק הך דכשתכנס לחופה הוי לי לאנתו [וזה ממילא מוכח דאם לא נכנסה לחופה לא הוי קדושין דמכלל לאו אתה שומע הן] וא"כ לפי"ז לר"מ דס"ל בקדושי (דף ס"ב) דאם לא כפליה לתנאיה התנאי בטל והמעשה קיים א"כ לר"מ מצד כתובת אמן הוה קדושין גמורים דאף אם קדשה על מנת שיכנסה לחופה אעפ"כ כיון דלא כפליה לתנאיה דאם לא יכנס לחופה לא יהיה קדושין התנאי בטל והמעשה קיים והוי קדושין גמורים אף אם לא נתקיים התנאי דכניסה לחופה ויש לחוש לממזרות די"ל דאין זה בגדר תנאי רק דהוי בגדר קביעות זמן שקידשו באופן שיחולו הקדושין בעת כניסתן לחופה והוי כמו המקדש שיחולו לאחר ל' יום דלא בעינן בזה דיני תנאי מ"מ מלשון רש"י משמע דזהו בדרך תנאי וכן מבואר בראשונים ועוד דהאנשי אלכסנדריא רצו להוכיח אף אם נימא דהוי בגדר תנאי האיך הוא הדין אם בעינן תנאי כפול] וע"כ צ"ל דהלל הזקן יסבור כרחב"ג דס"ל דאף אם לא כפלי' לתנאי ג"כ התנאי קיים וא"כ כיון דלא נתקיים התנאי דכניסה לחופה נתבטל הקדושין: ג והנה בקדושין (דף ס"ב) גרסי' ר"מ אמר כל תנאי שאינו כתנאי בני גד ובני ראובן דכתיב אם יעברו ואם לא יעברו אינו תנאי רחב"ג אומר צריך הדבר לאומרו שאלמלא כן יש במשמע שאפילו בארץ כנען לא ינחלו ופריך הגמ' שפיר קאמר לי' רחב"ג לר"מ אמר לך ר"מ אס"ד לאו לתנאי כפול הוא דאתא לכתוב ואם לא עברו ונאחזו בתוככם בארץ כנען ל"ל ש"מ לתנאי כפול הוא דאתא ורחב"ג אי לא כתב רחמנא בארץ כנען ה"א ונאחזו בתוככם בארץ גלעד אבל בארץ כנען כלל לא כו' והנה התוס' שם ד"ה אי הקשו דהיכא תיסק אדעתיה שלא יטלו כלל בארץ כנען כיון שסייעו בכיבוש כמו אחרים וי"ל דסד"א כיון שהוקצה ארץ כנען לשאר שבטים שהרי מאותה שעה ששאלו בני גד ובני ראובן ארץ גלעד נעשו כמו שסלקו עצמן מלחלק בארץ כנען ונימא שאם לא יקיימו תנאם לא יהי' להם חלק בה קמ"ל בארץ כנען לומר שיטלו חלקם כשאר שבטים: והנה המהרי"ט הקשה על תירוץ התוס' הא לא יהא אלא שסילקו עצמן בפירוש מארץ כנען מי מצו להסתלק והא אמרינן בכתובות (דף פ"ג) שדה זו אין לי עסק בה וידי מסולקת הימנה לא אמר כלום [ופירש"י בשותף שיש לו חלק בשדה] ומוקי בגמ' ההיא דתנן דין ודברים אין לי בנכסיך בכותב לה ועודה ארוסה שעדיין לא זכה בה וכ"ת שגם בארץ ישראל עדיין לא זכו וה"ל ככותב ועודה ארוסה. ז"א דהא קיי"ל בב"ב (דף קי"ט) דא"י מוחזקת בידינו מאבותינו עכ"ל עיי"ש שהאריך בזה: והנ"ל ליישב לפי מה דמבואר בפר"ד דהוכיח דאף דאברהם זכה כבר בא"י עכ"ז לא זכה אברהם רק הגוף אבל זכות הפירות נשארה לשבעה עממין עד זמן שיכנסו לא"י ובמ"א ביארתי זה ביתר ביאור די"ל דהי' דינן בארץ כמו מקבל מתנה מהיום את הגוף ופירות לאחר מיתה דהגוף נקנה לישראל מיד והפירות נשארו לז"ע עד שיכנסו לא"י והשתא א"ש די"ל דרחב"ג יסבור דקנין פירות כקנין הגוף דמי [ועיין בב"ב דף נ'] וא"כ ה"ה בזכות פירות שהשאיר הקב"ה להם הוי כקנין הגוף ומצינו ביבמות (דף ל"ו) דמאן דס"ל קנין פירות כקנין הגוף דמי אינו יכול למכור קנין הגוף לאחר משום דהוי כמו דבר שאינו ברשותו וכיון דקנין הגוף לגבי הבעלים שלהם מיקרי דבר שאינה ברשותו ומבואר בכתובות בר"פ הכותב הנ"ל ובח"מ (ס' ר"ט) דסילוק מהני על דבר שאינו ברשותו וכמש"כ בארוכה המ"ל (פרק כ"ג מה' אישות) ע"כ מועיל הסילוק מארץ כנען משום דהא הוי דבר שאינו ברשותו ובזה מועיל הסילוק כנ"ל אמנם זהו דווקא אם נימא דקנין פירות כקנין הגוף דמי אבל אם נימא דקנין פירות לאו כקנין הגוף דמי א"כ הא נסתר הך תירוצא דאינו מועיל סילוק וא"כ תקשה האי ונאחזו בתוככם ל"ל וע"כ צ"ל דלתנאי כפול הוא דאתא א"כ מוכח דבעינן ת"כ: ד והנה בגיטין (דף מ"ח) גרסינן המוכר שדהו לפירות ר' יוחנן אמר מביא וקורא ר"ל אמר מביא ואינו קורא ר"י אמר מביא וקורא קנין פירות כקנין הגוף דמי ר"ל אמר מביא ואינו קורא קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי אמר רב יוסף אי לאו דאמר ר' יוחנן קנין פירות כקנין הגוף דמי לא מצא ידיו ורגליו בביהמ"ד דאמר רב אסי אמר ר' יוחנן האחים שחלקו לקוחות הן ומחזירין זה לזה ביובל ואי ס"ד קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי לא משכחת לה דמייתי ביכורים אלא חד בר חד עד יהושע בן נון וא"כ לפי מה דקיי"ל דבדאורייתא אין ברירה כדפסק הרמב"ם (בפ"ח מה' עירובין ה' ז') ע"כ צריכין לומר דקנין פירות הגוף דמי: