פורת יוסף קט

מהימנא דלא אמרינן מיגו להוציא דהתוספת והרא"ש לא הקשו אלא אי אמרינן מיגו להוציא מה שאין כן אי לא אמרינן מיגו להוציא ליכא לאוכחי מידי מהא ורבינו שמשון סובר דלא אמרינן מיגו להוציא כמו שהביאו הש"ך ז"ל באות י"ד (בסימן פ"ב) וא"כ יקשה דידיה אדידיה. אבל באמת גם הש"ך הקשה עליו בהא דכתב באות ט"ו וז"ל רבינו שמשון שם ופעמים דאמרינן מיגו להוציא גבי משארסתני נאנסתי דהוה ברי וברי עכ"ל והש"ך הקשה עליו תיפוק ליה דשטר כתובה בידה ולא הוה מיגו להוציא יע"ש ורבינו שמשון אפשר דלרווחא דמילתא כתב דהוה ברי וברי וה"ה מטעמא דשטר כתובה יוצא מתחת ידה וא"כ יקשה בשטר כתובה יוצא מתחת ידה אמאי מהימן לומר פתח פתוח מצאתי אלא דלא אמרינן מיגו משכיח לשאינו שכיח ודוק היטב לפענ"ד:

שם ע"ב גמרא וליחוש כו' שמע מיניה כותבין שובר כו' עכ"ל יאמר בזה דודאי הא דתקנו רבנן כל הטוען אחר מעשה בית דין לא אמר כלום ואף שיכול לבוא לידי הפסד שתגבה כמה פעמים הכתובה בעידי הינומא ואף אי אמרינן דאין כותבין שובר כלל אף היכא דלא אפשר כלל מ"מ איכא תקנה לזה שלא יכולה לגבות כל זמן שלא יוציאה הכתובה בבית דין דיכול הבעל לומר אינו רוצה שיהא הכתובה תחת ידך במקום שאין מכירין דיהיה נאמן במיגו כמה שכתבו התוס' ז"ל והא דאינו נאמן לומר פרעתי אף דיכול לעכב המעות מ"מ נפקא מיניה היכא שנשרפה הכתובה בעדים דתו ליכא פסידא אז אינו יכול לטעון פרעתי ובזה סרה מהר קושית מהרש"א ז"ל והוא ג"כ כתב שיש ליישב זאת עיין שם. ואולי כיון לזה ולהכי לא הקשה אלא אהא גופא דא"כ אמאי תגבה כתובה בעידי הינומא דיש חשש במקום שאין מכירין דיכול לבוא לידי הפסד במה שתשאר הכתובה תחת ידה והמתרץ השיב שמע מיניה כותבין שובר כו' והתוספת הקשה דהיאך מוכח מהכי דכותבין שובר והא ע"כ זקוק לשובר דאל"כ תעשה ערמה ותשרף הכתובה בעדים ותגבה כמה פעמים ע"י עידי שריפה כו' והיכא דלא אפשר ודאי כותבין שובר ותירצו דמכל מקום לא היה לה לגבות עד שתחזיר הכתובה כו' אלא שמע מיניה דכותבין שובר אף היכא דאפשר כו' דאם תשרפה הכתובה לא יהיה לה כלום כשלא יהיה לה עידי שריפה כמ"ש לעיל ועיין מהרש"א ומהר"ם שיף ז"ל אבל לרב פפא פריך שפיר לקמן ודוק היטב:

בדף יז ת"ר כיצד מרקדין לפני הכלה כלה נאה וחסודה אף דמדבר שקר תרחק כתב הריטב"א ז"ל דמפני דרכי שלום מותר יע"ש:

שם ע"ב גמרא וליתני מודה ר' יהושע כו' בפירש"י דאין שור שחוט לפניך שאין הלה תובעו כו' עכ"ל הנה יש להקשות היאך תלוי מפני דטעמא דמתני' שאין שור שחוט לפניך שאין הלה תובעו דלו יהיה טעמא דר"י אפילו בשור שחוט לפניך או כפירוש התוספת דמתני' בהלה תובעו איירי וקשה פשיטא דליתני שדה זו שלך היתה דהוה רבותא טפי. אבל יאמר בזה לפי מה שכתבו התוס' בב"ק (דף ק"ז ע"א) בדיבור הארוך שם דמתני' דהכי איירי בתובעו ולא הוה מיגו דהעזה דאם יאמר לא היתה של אביך מעולם חבירו מכיר בשקרו משא"כ אי אמר ולקחתי' הימנו שאינו יודע מ"מ לא דמי למידי דכפירה כו' ועיין בש"ך ח"מ (בסימן פ"ב) פירושו בזה דכיון שזה לא האמינו מתחלה יע"ש היטב וא"כ איך שיהיה קשה מאי קושיא וליתני שדה זו שלך היתה ולקחתי' כו' דאימא דאשמעינן רבותא טפי אפילו באביו דהוה אמינא דלא מהימן דהוה מיגו קמ"ל דלא כפי' התוספת שם בב"ק משא"כ אי אמר שדה זו שלך היתה כו' דלא הוה מיגו דהעזה דגם אם אמר ולקחתי' הימנו הוה העזה דמסתמא חבירו מכיר בשקרו כמ"ש התוס' ולכך פי' רש"י דכיון דטעמא דמתני' דאין שור שחוט לפניך שאין הלה תובעו כלל שלא ידע שהיתה של אביו א"כ ליתני שדה זו שלך היתה דלא הוה העזה גם באביו ודוק:

ובתוס' בד"ה וליתני מודה ר' יהושע דהוה