פועל צדק לה

קיד) שלא לענוש מי שחייב מלקות או א' מארבע מיתות ב"ד בשבת שנא' לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת כי רצה הש"י לכבד היום הזה שימצאו בו מנוחה גם החוטאים והחייבים

יבמות ד' ו' סנהדרין ל"ה סהי"ד ה' שבת פך"ד סה"מ ל"ת שך"ב סמ"ג לאוין ס"ז או"ח סי' של"ט חו"מ סי' ה'

קטו) לעשות מעשה העולה כמשפטה שנא' אם עולה קרבנו מן הבקר זכר תמים יקריבנו. שורש זו. מפני שהקרבן הוא דמיון חזק להשפיל נפש המתאווה. שרואה שבע"ח כמוהו רק שאין בו שכל נשרף כן נפש החוטאת מצד חולשת השכל תכלה אם יתמיד בפעולותיו הבהמיות ומזה יתגדל נפש השכליות

מנחות פר' ה' ו' ט' סהי"ד ה' מעשה קרבנות פי"ג סה"מ מ"ע ס"ז ורמב"ן בשורש י"ב סמ"ג עשין קפ"ו

קטז) לעשות מעשה המנחה כמשפטה שנא' ונפש כי תקריב קרבן מנחה. סדר הבאתן מביא סולת בכלי זהב או כסף או מתכת ומוליכה לכהן והכהן מוליכה אל המזבח וקומץ בראשי אצבעותיו ומקטיר הקומץ במזבח והשאר נאכל לכהנים

מנחות נ"ח סהי"ד ה' איסורי מזבח פ"ה סה"מ ל"ת צ"ח ובשורש ט' ורמב"ן שם סמ"ג לאוין שי"ח שי"ט

קיז) שלא להקטיר שאור ודבש שנא' כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה לה'. (מלקות). הרחקת השאור הוא רמז מפני שהחמץ נעשה בשהי' גדולה ומצות קרבן צריך שיהי' בזריזות ומהירות ככל עבודת הבורא ית'. הוי קל כנשר וגו' והרחקת הדבש הוא רמז שימעט האדם ממאכלים מתוקים לחכו כמנהג זולל וסובא אבל החכם יתן