פועל צדק כד

סט) שלא לברך השם שנא' אלהים לא תקלל. (סקילה)

ע) שלא לקלל הדיינים שנא' אלהים לא תקלל. (בשם או בכינוי לוקה שתים). שורש זו. כי בקללת הדיין תקלות רבות יתעוררו

מכילתא סנהדרין ס"ו סהי"ד ה' סנהדרין פ' כ"ו סה"מ ל"ת שט"ז סמ"ג לאוין ר"י חו"מ סי' ך"ז

עא) שלא לקלל נשיא או מלך שנא' ונשיא בעמך לא תאור (לוקה ג') הזהירנו התורה הקדושה על כל ראש בין מלך בין נשיא שלא נקל בכבודו ושלא לקללו כי אי אפשר לישובו של עולם מבלי ראש ומנהיג. ע"כ מצווים אנחנו לכבדו בכל מיני כבוד

תמורה ד' ד' תרומות פ"ג סהי"ד ה' תרומות פ"ג סה"מ ל"ת קנ"ד סמ"ג לאוין רנ"ג יו"ד סי' של"א

עב) שלא להקדים תרומה לבכורים. ומעשר לתרומה שנא' מלאתך ודמעך לא תאחר (אין לוקה עליו שאין בו מעשה. שורש זו. לעשות הכל על סדרן כאשר סידרו חכז"ל בכורים תרומה גדולה מעשר ראשון מעשר שני כי התרומות והמעשרות הם דבר גדול לקיום הדת

חולין ס"ח מכות י"ח וע"ש בתוספות סהי"ד ה' מאכלות אסורות פ"ד ה' וה' שחיטות פ"ה וה' מעשה הקרבנות פי"א וה' קרבן פסח פ"ט סה"מ ל"ת קפ"א ע"ש סמ"ג לאוין קל"ד יו"ד סי' י"ד ך"ט סמ"ק סימן ר"א ולענין לאו שבכללות עי' תו' חולין ק"ב ותוס' מכות י"ח ובתוס' יומא ל"ו

עג) שלא לאכול מבהמה טריפה שנא' ובשר בשדה טריפה לא תאכלו. (מלקות). שורש זו. לפי שהגוף הוא לי לנפש ובו תעשה פעולתה כמו הצבת ביד הנפח ואם לא יהי' הצבת טוב לא יתוקן הכלי מכוון כראוי. וכמו כן בהיות בגוף שום הפסד מאיזה ענין שיהי' אז תתבטל פעולות השכל