פועל צדק י

הפסח כל בן נכר לא יאכל בו ופירושו מומר לעכו"ם. (ואין לוקין עליו שאין בו מעשה) ושורש זו ג"כ לזכור נמי יציאת מצרים כמו שכתוב בשחיטתו ואנו עושין אותו לאות ולזכרון שבאנו אז לחסות תחת כנפי השכינה ע"כ אין ראוי להממיר הדת והאמונה לאכול ממנו ועל כיוצא בזה נאמר בגמ' לפעמים סברא היא ואין צריך ראי' אחרת

עי' מצוה י"ג בגליון

יד) שלא להאכילו לתושב ושכיר שנא' תושב ושכיר לא יאכל בו (ואין לוקין עליו שאין בו מעשה) פירשו חכמז"ל תושב הוא האוכל נבילות ואינו עובד ע"ז ושכיר הוא גר שמל ולא טבל. ושורש זו בעבור שקרבן פסח זה הוא לזכר חירותינו ובואינו בברית נאמנה עם הש"י ב"ה ע"כ אלו אשר לא השלימו עוד באמונה. ראוי שלא יהנו בו

פסחים ד' פ"ה סהי"ד ה' ק"פ פ"ט סה"מ ל"ת קכ"ג סמ"ג לאוין שנ"ב

טו) שלא להוציא הבשר מהחבורה שנא' לא תוציא מן הבית מן הבשר החוצה (מלקות) שורש זו ג"כ לזכירת י"מ ומפני שנעשינו אדונים באה המצוה עלינו שנאכל במקום החבורה כדרך מלכי ארץ שכל המוכן להם נאכל בהיכלם

פסחים ד' פ"ד סהי"ד ה' ק"פ פ"י סה"מ ל"ת קכ"א סמ"ג לאוין שנ"א

טז) שלא לשבור עצם בקרבן פסח שנא' ועצם לא תשברו בו (מלקות) שורש זו ג"כ כנ"ל שאין כבוד לבני מלכים לגרר עצמות ולשברם ככלבים ע"כ בכל שנה ושנה באותו הזמן ראוי לנו לעשות מעשים המראים המעלה הגדולה אשר הי' לנו באותו הזמן ומתוך המעשה והדמיון שאנחנו עושים נקבע בנפשותינו הדבר לעולם וגם יקבע האמונה בלבנו לצפות לישועה כאז כן עתה בב"י: