פרקי משה על אבות ג:ה

והוא מה שקיים עוד רבי נחוניא בן הקנה, באומרו שכל המקבל עליו עול תורה, והוא חפץ בתורתו ית', אין צריך שיתנו עליו עול מלכות למונעו מהחטא, כמאמר רבי חנניה סגן הכהנים, ולא עול דרך ארץ, שהם מעלות המדות אשר רמזו אותם השלמים, עקביא בן מהללאל ורבים שלמים הבאים אחריו, כמו שביארנו בדברי רבינו הקדוש. וז"א מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ, כלומר, שלא יצטרך אליהם. אמנם איש כזה שזכר רבי חנינא בן חכינאי, שאינו חפץ בלמוד והעיון והכוונה לעבודתו ית', שהוא בכלל הפורק ממנו עול התורה המישרת אותו אל השלמות, הנה לאיש כזה נותנין עליו עול המלכות וענשם, ועול דרך ארץ, והם המישירים את האנשים והמונעים אותם מחטוא, במוסרים ותוכחות, והם השלמים אשר בכל דור ודור, המדריכים את האנשים לנחותם דרך השלמות, השם נפשם בחיים הנצחיים כנזכר, אולי יזכרו וישובו אל ה', כי היראה מהעונש מפאת המלכות, והרגל המדות הטובות שהם דרך ארץ, כמו שזכרנו, יהיו סבת שלמותו ורוממותו על זולתו.