פרקי דרבי אליעזר מד

רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר: [אַחַר] כָּל הַגְּבוּרוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם וּבְיַם סוּף, חָזְרוּ וְנִסּוּ אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֶשֶׂר פְּעָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים״. וְעוֹד הִלְשִׁינוּ עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמְרוּ: ״עָזַב אוֹתָנוּ בַּמִּדְבָּר הַזֶּה וְאֵין שְׁכִינָתוֹ בְּקִרְבֵּנוּ״, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ״.

רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אַחַר הַפָּרָשָׁה הַזֹּאת מַה כְּתִיב? ״וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִים״. בָּא עֲלֵיהֶם עֲמָלֵק לְהִלָּחֵם בָּהֶם וּלְהִפָּרַע מֵהֶם. וְהַבָּא מִן הַדֶּרֶךְ מַקְדִּימִין אוֹתוֹ בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה, וְהוּא רָאָה אוֹתָם עֲיֵפִים וִיגֵעִים מִשִּׁעְבּוּד מִצְרַיִם וּמֵעִנּוּי הַדֶּרֶךְ, וְלֹא שָׂם עַל לִבּוֹ עַל מִצְוַת ״כַּבֵּד״, אֶלָּא שֶׁעָמַד עַל הַדֶּרֶךְ כְּדֹב שַׁכּוּל כְּאִישׁ לְהָמִית אֵם עַל בָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ״.

רַבִּי זְכַרְיָה אוֹמֵר: נֶכֶד עֵשָׂו הָיָה עֲמָלֵק, וּבְאֵיבַת זְקֵנוֹ בָּא עֲלֵיהֶם לְהִפָּרַע מֵהֶם. וְהָיָה עַמּוּד הֶעָנָן סוֹבֵב אֶל מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל כְּעִיר מֻקֶּפֶת חוֹמָה, וְלֹא הָיָה צַר וְאוֹיֵב יָכוֹל לְהַגִּיעַ בָּהֶם. אֶלָּא כָּל מִי שֶׁהָיָה צָרִיךְ טְבִילָה הָיָה הֶעָנָן מְפַלֵּט אוֹתוֹ חוּץ מִמַּחֲנֵה יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיָה קָדוֹשׁ, וַעֲמָלֵק מְזַנֵּב וְהוֹרֵג אֶת מַה שֶּׁאַחֲרֵי הֶעָנָן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ״.

אָמַר מֹשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ: ״בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים, אֲנָשִׁים בְּנֵי אָבוֹת, אֲנָשִׁים גִּבּוֹרֵי חַיִל יִרְאֵי שָׁמַיִם, וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק״. וּמֹשֶׁה, אַהֲרֹן וְחוּר עָמְדוּ בְּמָקוֹם גָּבוֹהַּ בְּתוֹךְ מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, אֶחָד מִימִינוֹ וְאֶחָד מִשְּׂמֹאלוֹ. מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁשְּׁלִיחַ צִבּוּר אָסוּר לְהִתְפַּלֵּל אִם אֵין שָׁם שְׁנַיִם עוֹמְדִים, אֶחָד מִימִינוֹ וְאֶחָד מִשְּׂמֹאלוֹ.

וְכָל יִשְׂרָאֵל יָצְאוּ חוּץ לְאָהֳלֵיהֶם וְרָאוּ אֶת מֹשֶׁה כּוֹרֵעַ וּמִשְׁתַּחֲוֶה עַל בִּרְכָּיו וְהֵם כּוֹרְעִים עַל בִּרְכֵּיהֶם, נוֹפֵל עַל פָּנָיו אַרְצָה וְהֵם נוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם אַרְצָה, פּוֹרֵשׂ אֶת כַּפָּיו לַשָּׁמַיִם וְהֵם פּוֹרְשִׂים אֶת יְדֵיהֶם לַשָּׁמַיִם. מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁשְּׁלִיחַ צִבּוּר הַמִּתְפַּלֵּל כָּךְ כָּל הָעָם עוֹנִים אַחֲרָיו.

וְהִפִּיל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עֲמָלֵק וְאֶת עַמּוֹ לְפִי חֶרֶב, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יז, יג): ״וַיַּחֲלֹשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת עֲמָלֵק וְאֶת עַמּוֹ לְפִי חָרֶב״.

רַבִּי שִׁילָא אוֹמֵר: רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַשְׁמִיד וּלְהַכְרִית אֶת כָּל זֶרַע שֶׁל עֲמָלֵק מִן הָעוֹלָם הַזֶּה וּמִן הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ מִלְחָמָה לַה' בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר״.

רַבִּי פִּנְחָס אוֹמֵר: אַחַר אַרְבָּעִים שָׁנָה רָצָה מֹשֶׁה לְהַזְכִּיר לְיִשְׂרָאֵל וְאוֹמֵר לָהֶם: זְכוּרִים אַתֶּם שֶׁאֲמַרְתֶּם בַּמִּדְבָּר הַזֶּה ״הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן״? אֶלָּא אָמַר מֹשֶׁה: אִם אֲנִי אוֹמֵר לָהֶם כָּךְ, הֲרֵי אֲנִי מְגַלֶּה אֶת פְּנֵיהֶם, וְהַמְּגַלֶּה פָנִים לַחֲבֵרוֹ אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. אֶלָּא אֲנִי אוֹמֵר לָהֶם כָּךְ מַעֲשֵׂה עֲמָלֵק וְהֵם מְבִינִים מַה שֶּׁכָּתוּב לְפָנָיו.

מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ פַּרְדֵּס אֶחָד וְכֶלֶב קָשׁוּר בְּפֶתַח הַפַּרְדֵּס וְהַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב בַּעֲלִיּוֹתָיו צוֹפֶה וּמַבִּיט כָּל מַה שֶּׁבַּפַּרְדֵּס. נִכְנַס אוֹהֲבוֹ שֶׁל מֶלֶךְ לִגְנֹב מִן הַפַּרְדֵּס וְשִׁסָּה בּוֹ אֶת הַכֶּלֶב וְקָרַע אֶת בְּגָדָיו. אָמַר הַמֶּלֶךְ: אִם אֲנִי אוֹמֵר לְאוֹהֲבִי ״לָמָּה נִכְנַסְתָּ לְתוֹךְ הַפַּרְדֵּס?״ הֲרֵי אֲנִי מְגַלֶּה אֶת פָּנָיו. אֶלָּא הֲרֵינִי אוֹמֵר לוֹ: ״הֲרָאִיתָ אוֹתוֹ כֶּלֶב שׁוֹטֶה אֵיךְ קָרַע אֶת בְּגָדֶיךָ וְלֹא הָיָה מֵבִין שֶׁאַתָּה אוֹהֲבִי?״ כָּךְ אָמַר מֹשֶׁה: הֲרֵי אֲנִי אוֹמֵר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל מַעֲשֵׂה עֲמָלֵק וּמִיָּד הֵם מְבִינִים מַה שֶּׁכָּתוּב לְעֵיל. לְפִיכָךְ אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה: ״זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק״.

אָמְרוּ לוֹ יִשְׂרָאֵל: מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר ״זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק״, וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר ״זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ״, הֵיאַךְ יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵיהֶם? אָמַר לָהֶם: לֹא דּוֹמֶה כּוֹס שֶׁל קוֹנְדִיטוֹן לְכוֹס שֶׁל חֹמֶץ. זֶה כּוֹס וְזֶה כּוֹס. זֶה זָכוֹר לִשְׁמֹר וּלְקַדֵּשׁ אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת, וְזֶה זָכוֹר לְהַשְׁמִיד וּלְהַכְרִית אֶת כָּל זַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְהָיָה בְּהָנִיחַ ה' וְכוּ' לֹא תִּשְׁכָּח״. שָׁכְחוּ יִשְׂרָאֵל לְהַשְׁמִיד וּלְהַכְרִית אֶת כָּל זַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא שָׁכַח, וּכְשֶׁמָּלַךְ שָׁאוּל אָמַר לוֹ שְׁמוּאֵל (שמואל א טו, ב): ״כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת פָּקַדְתִּי אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה עֲמָלֵק לְיִשְׂרָאֵל וְכוּ' וְהַחֲרַמְתֶּם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ״. מַה הוּא ״אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ״? עַד מַשְׁתִּין בְּקִיר, ״וְלֹא תַחְמֹל עָלָיו וְהֵמַתָּה״. וְלָקַח שָׁאוּל אֶת אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה וַיֵּצֵא לִקְרַאת עֲמָלֵק, וּכְשֶׁבָּא שָׁאוּל לְאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ עָמַד וְהִרְהֵר בְּלִבּוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיָּבֹא שָׁאוּל עַד עִיר עֲמָלֵק״. אָמַר שָׁאוּל: אִם הָאֲנָשִׁים חָטְאוּ הַנָּשִׁים מֶה חָטְאוּ? וְהַיְלָדִים מֶה חָטְאוּ? וְאִם הַיְלָדִים חָטְאוּ הַבְּהֵמָה מֶה חָטְאָה? יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה לוֹ: שָׁאוּל, אַל תְּהִי צַדִּיק הַרְבֵּה יוֹתֵר מִקּוֹנְךָ, שֶׁנֶּאֱמַר ״אַל תְּהִי צַדִּיק הַרְבֵּה״.

רַבִּי אוֹמֵר: כְּשֶׁבָּא שָׁאוּל לְמַחֲנֵה עֲמָלֵק, רָאָה בְּנֵי יִתְרוֹ מִתְעָרְבִים בְּתוֹךְ בְּנֵי עֲמָלֵק. אָמַר לָהֶם: ״הִתְפָּרְדוּ מִתּוֹךְ עֲמָלֵק״, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל הַקֵּינִי לְכוּ סֻרוּ רְדוּ מִתּוֹךְ עֲמָלֵקִי״. וְאַתָּה עָשִׂיתָ חֶסֶד עִם כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְכִי עִם כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עָשָׂה חֶסֶד יִתְרוֹ? וַהֲלֹא לֹא עָשָׂה אֶלָּא לְמֹשֶׁה בִּלְבַד! אֶלָּא מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁכָּל הָעוֹשֶׂה חֶסֶד עִם אֶחָד מִגְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל כְּאִלּוּ עוֹשֶׂה חֶסֶד עִם כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וּבִשְׁבִיל הַחֶסֶד שֶׁעָשָׂה נִתְמַלְּטוּ בָנָיו מִתּוֹךְ בְּנֵי עֲמָלֵק.

רַבִּי יוֹסִי אוֹמֵר: כְּשֶׁבָּא סַנְחֵרִיב לָאָרֶץ, רָאוּ כָּל הָעַמִּים שֶׁסְּבִיבוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מַחֲנֵה סַנְחֵרִיב וְנִתְיָרְאוּ הַרְבֵּה מְאֹד, וּבָרְחוּ אִישׁ מִמְּקוֹמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאָסִיר גְּבוּלֹת עַמִּים״ וְכוּ'. וַעֲמָלֵק נִכְנַס לַמִּדְבָּר וְנִתְעָרְבוּ עִם בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל, וְכֻלָּם הָיוּ עֲשָׂרָה עַמִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אָהֳלֵי אֱדוֹם וְיִשְׁמְעֵאלִים מוֹאָב וְהַגְרִים. גְּבָל וְעַמּוֹן וַעֲמָלֵק, פְּלֶשֶׁת עִם יֹשְׁבֵי צוֹר. גַּם אַשּׁוּר נִלְוָה עִמָּם, הָיוּ זְרוֹעַ לִבְנֵי לוֹט סֶלָה״. וְכֻלָּם עֲתִידִים לִנְפֹּל בְּיַד בֶּן דָּוִד כְּאֵשׁ לֶהָבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֱלֹהַי שִׁיתֵמוֹ כַגַּלְגַּל, כְּקַשׁ לִפְנֵי רוּחַ. כְּאֵשׁ תִּבְעַר יַעַר, וּכְלֶהָבָה תְּלַהֵט הָרִים. כֵּן תִּרְדְּפֵם בְּסַעֲרֶךָ״ וְכוּ'.