פרקי דרבי אליעזר ג

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הוֹרְקָנוֹס פָּתַח (תהילים קו, ב): ״מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת ה' יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ״. וְכִי יֵשׁ אָדָם בָּעוֹלָם שֶׁהוּא יָכוֹל לְמַלֵּל גְּבוּרָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אוֹ לְהַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ? אֲפִלּוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אֵינָן יְכוֹלִים לְסַפֵּר אֶלָּא מִקְצָת גְּבוּרוֹתָיו! וְיֵשׁ לָנוּ לִדְרֹשׁ בְּמַה שֶּׁעָשָׂה וּבְמַה שֶּׁהוּא עָתִיד לַעֲשׂוֹת, לְמַעַן יִתְרוֹמֵם שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בִּבְרִיּוֹתָיו שֶׁבָּרָא מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים קמה, ד): ״דּוֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ״.

עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם, הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּשְׁמוֹ הַגָּדוֹל בִּלְבַד, וְעָלָה בְּמַחֲשָׁבָה לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם, וְהָיָה מַחֲרִיט אֶת הָעוֹלָם לְפָנָיו וְלֹא הָיָה עוֹמֵד. מָשְׁלוּ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁהוּא רוֹצֶה לִבְנוֹת פַּלְטֵרִים שֶׁלּוֹ, אִם אֵינוֹ מַחֲרִיט בָּאָרֶץ יְסוֹדוֹתָיו וּמוֹבָאָיו וּמוֹצָאָיו, אֵינוֹ מַתְחִיל לִבְנוֹת, כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֶחֱרִיט לְפָנָיו אֶת הָעוֹלָם וְלֹא הָיָה עוֹמֵד עַד שֶׁבָּרָא אֶת הַתְּשׁוּבָה.

שִׁבְעָה דְבָרִים נִבְרְאוּ עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם, וְאֵלּוּ הֵן: תּוֹרָה, וְגֵיהִנֹּם, וְגַן עֵדֶן, וְכִסֵּא הַכָּבוֹד, וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, וּתְשׁוּבָה, וּשְׁמוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ.

תּוֹרָה מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ח, כב): ״ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז״. קֶדֶם, רוֹצֶה לוֹמַר קוֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם. גֵּיהִנֹּם מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו ל, לג): ״כִּי עָרוּךְ מֵאֶתְמוּל תָּפְתֶּה״. מֵאֶתְמוּל, עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם. גַּן עֵדֶן מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ב, ח): ״וַיִּטַּע ה' אֱלֹהִים גַּן בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם״. מִקֶּדֶם, עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם. כִּסֵּא הַכָּבוֹד מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים צג, ב): ״נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז״. מֵאָז, עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם. בֵּית הַמִּקְדָּשׁ מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיהו יז, יב): ״כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן״. מֵרִאשׁוֹן עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם. תְּשׁוּבָה מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים צ, ב): ״בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ״ וּכְתִיב (תהלים צ, ג): ״תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא״. טֶרֶם עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם. שְׁמוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עב, יז): ״לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ יִנּוֹן שְׁמוֹ״. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (מיכה ה, א): ״וְאַתָּה בֵּית לֶחֶם אֶפְרָתָה צָעִיר לִהְיוֹת בְּאַלְפֵי יְהוּדָה... וּמוֹצָאֹתָיו מִקֶּדֶם״. מִקֶּדֶם עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם.

מִיָּד נִתְיַעֵץ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּתּוֹרָה שֶׁשְּׁמָהּ תּוּשִׁיָּה לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם. הֵשִׁיבָה לוֹ וְאָמְרָה: רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, אִם אֵין צָבָא וְאִם אֵין מַחֲנֶה לַמֶּלֶךְ – עַל מָה הוּא מוֹלֵךְ? וְאִם אֵין עַם מְקַלְּסִין לַמֶּלֶךְ אֵי זֶה הוּא כְּבוֹדוֹ שֶׁל מֶלֶךְ? שָׁמַע אֲדוֹן הָעוֹלָם וְעָרַב לוֹ. אָמְרָה תּוֹרָה: בִּי נִתְיַעֵץ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ח, יד): ״לִי עֵצָה וְתוּשִׁיָּה״ וְכוּ'. מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים: כָּל מַלְכוּת שֶׁאֵין לָהּ יוֹעֲצִים, אֵין מַלְכוּתָהּ מַלְכוּת. וּמִנַּיִן אָנוּ לְמֵדִים? מִמַּלְכוּת בֵּית דָּוִד שֶׁהָיוּ לָהּ יוֹעֲצִים, שֶׁנֶּאֱמַר (דה״א כז, לב): ״וִיהוֹנָתָן דּוֹד דָּוִיד יוֹעֵץ אִישׁ מֵבִין וְסוֹפֵר הוּא״. וּלְמַלְכוּת בֵּית דָּוִד הָיוּ לוֹ יוֹעֲצִים, וּשְׁאָר כָּל אָדָם עַל כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁהִיא טוֹבָה לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי יב, טו): ״וְשֹׁמֵעַ לְעֵצָה חָכָם״. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (משלי יא, יד): ״וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ״.

שְׁמוֹנָה דְבָרִים נִבְרְאוּ בַּיּוֹם רִאשׁוֹן, וְאֵלּוּ הֵן: שָׁמַיִם וָאָרֶץ, וְאוֹר, וְחֹשֶׁךְ, וְתֹהוּ וָבֹהוּ, וְרוּחַ וּמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם״. וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף יוֹם וָלַיְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד״. וּשְׁמוֹנָה בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, וְאֵלּוּ הֵן: הַבְּאֵר וְהַמָּן וְהַמַּטֶּה וְהַקֶּשֶׁת וְהַכְּתָב וְהַמִּכְתָּב וְהַכְּתֹנֶת וְהַמַּזִּיקִין. וַעֲשָׂרָה דְבָרִים עָלוּ בַמַּחֲשָׁבָה: יְרוּשָׁלַיִם וְרוּחוֹת אָבוֹת וְאָרְחוֹת הַצַּדִּיקִים וְגֵיהִנֹּם וּמֵי הַמַּבּוּל וְלוּחוֹת הַשְּׁנִיִּים, וְהַשַּׁבָּת וְהַמִּקְדָּשׁ וְהָאָרוֹן וְאוֹר לָעוֹלָם הַבָּא.

שָׁמַיִם מֵאֵיזֶה מָקוֹם נִבְרְאוּ? מֵאוֹר לְבוּשׁוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא לָבוּשׁ. לָקַח מִמֶּנּוּ וּפָרַשׂ כַּשַּׂלְמָה וְהָיוּ מוֹתְחִין וְהוֹלְכִין עַד שֶׁאָמַר לָהֶם: דַּי, וְעַל כֵּן נִקְרָא שְׁמוֹ שַׁדַּי, שֶׁאָמַר לַשָּׁמַיִם דַּי וְעָמְדוּ. וּמִנַּיִן שֶׁמֵּאוֹר לְבוּשׁוֹ נִבְרָא? שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קד, ב): ״עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה״.

הָאָרֶץ מֵאֵיזֶה מָקוֹם נִבְרֵאת? מִשֶּׁלֶג שֶׁתַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד, לָקַח וְזָרַק עַל הַמַּיִם וְנִקְפְּאוּ הַמַּיִם וְנַעֲשָׂה עֲפַר הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב לז, ו): ״כִּי לַשֶּׁלֶג יֹאמַר הֱוֵא אָרֶץ״.

קוּרְקִיסֵי הַשָּׁמַיִם בְּמֵימֵי אוֹקְיָנוֹס הֵם אֲחוּזִים, שֶׁמֵּימֵי אוֹקְיָאנוֹס עוֹמְדִין בֵּין קְצוֹת הַשָּׁמַיִם וּבֵין קְצוֹת הָאָרֶץ, וְקַצְווֹת הַשָּׁמַיִם עַל מֵימֵי אוֹקְיָנוֹס הֵם אֲחוּזִים. שֶׁמֵּימֵי אוֹקְיָנוֹס בֵּין קְצוֹת אֶרֶץ לְבֵין קְצוֹת הַשָּׁמַיִם, וְקַצְווֹת הַשָּׁמַיִם עַל מֵימֵי אוֹקְיָנוֹס הֵם פְּרוּשִׂים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קד, ג): ״הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו״.

תֹּכֶן שֶׁל שָׁמַיִם עוֹלֶה לְמַעְלָה כְּדוּרָם. הוּא כְּאֹהֶל פְּרוּשָׂה, קְצוֹתֶיהָ לְמַטָּה וְתוֹכָהּ לְמַעְלָה, וְכָל בְּנֵי אָדָם יוֹשְׁבִים תַּחְתֶּיהָ. כָּךְ הֵן הַשָּׁמַיִם – קְצָתָם לְמַטָּה וְתוֹכָן לְמַעְלָה כְּאֹהֶל, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו מ, כב): ״וַיִּמְתָּחֵם כָּאֹהֶל לָשָׁבֶת״.

אַרְבַּע רוּחוֹת בָּעוֹלָם: רוּחַ פִּנַּת הַמִּזְרָח, רוּחַ פִּנַּת הַמַּעֲרָב, רוּחַ פִּנַּת הַדָּרוֹם, רוּחַ פִּנַּת הַצָּפוֹן. רוּחַ פִּנַּת הַמִּזְרָח – מִשָּׁם הָאוֹר יוֹצֵא לָעוֹלָם. רוּחַ פִּנַּת הַדָּרוֹם – מִשָּׁם טַלְלֵי בְרָכָה וְגִשְׁמֵי בְרָכָה יוֹצְאִין לָעוֹלָם. רוּחַ פִּנַּת הַמַּעֲרָב – מִשָּׁם חֹשֶׁךְ יוֹצֵא לָעוֹלָם. רוּחַ פִּנַּת הַצָּפוֹן – מִשָּׁם אוֹצְרוֹת הַשֶּׁלֶג וְאוֹצְרוֹת הַבָּרָד וְקֹר וָחֹם וּגְשָׁמִים יוֹצְאִים לָעוֹלָם. דָּבָר אַחֵר: רוּחַ פִּנַּת הַצָּפוֹן – בָּרָא וְלֹא גְמָרוֹ. אָמַר שֶׁכָּל מִי שֶׁיֹּאמַר שֶׁהוּא אֱלוֹהַּ יָבוֹא וְיִגְמֹר אֶת הַפִּנָּה הַזֹּאת שֶׁהִנַּחְתִּי וְיֵדְעוּ הַכֹּל שֶׁהוּא אֱלוֹהַּ.

וְשָׁם הוּא מָדוֹר לַמַּזִּיקִין וְלַזְּוָעוֹת, לָרוּחוֹת וְלַשֵּׁדִים וְלַבְּרָקִים וְלָרְעָמִים. וּמִשָּׁם רָעָה יוֹצֵאת לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה א, יד): ״מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה״. בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם (משנה אבות, פרק ה, משנה א), וְאֵלּוּ הֵן: (בראשית א, ג): ״וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר״, (בראשית א, ו): ״וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ״, (בראשית א, ט): ״וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם״, (בראשית א, יא): ״וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ״, (בראשית א, יד): ״וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת״, (בראשית א, כ): ״וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם״, (בראשית א, כד): ״וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תּוֹצֵא הָאָרֶץ״, (בראשית א, כו): ״וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם״, (בראשית א, כט): ״וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם״, (בראשית ב, יח): ״וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ״. וּבִשְׁלֹשָׁה כּוֹלְלוֹ, וְאֵלּוּ הֵן: בְּחָכְמָה, בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת, שֶׁנֶּאֱמַר ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה בְּדַעְתּוֹ תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ. וּבִשְׁלָשְׁתָּן נַעֲשָׂה הַמִּשְׁכָּן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לא, ג): ״וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת״. וּבִשְׁלָשְׁתָּן נַעֲשָׂה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (מ״א ז, יד): ״בֶּן אִשָּׁה אַלְמָנָה הוּא מִמַּטֵּה נַפְתָּלִי וְאָבִיו אִישׁ צֹרִי חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת וַיִּמָּלֵא אֶת הַחָכְמָה וְאֶת הַתְּבוּנָה וְאֶת הַדַּעַת״. וּבִשְׁלָשְׁתָּן עָתִיד לְהִבָּנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כד, ג): ״בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת וּבִתְבוּנָה יִתְכּוֹנָן וּבְדַעַת חֲדָרִים יִמָּלְאוּ״.

וּבִשְׁלָשְׁתָּן עָתִיד לִיתֵּן שָׁלֹשׁ מַתָּנוֹת טוֹבוֹת לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ב, ו): ״כִּי ה' יִתֵּן חָכְמָה מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה״. וּשְׁלָשְׁתָּן כְּפוּלוֹת נִתְּנוּ לְמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו יא, ב): ״וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה' רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה״ וְכוּ'.