פרקי דרבי אליעזר כח

הַנִּסָּיוֹן הַשְּׁבִיעִי, ״אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָיָה דְבַר ה' אֶל אַבְרָם בַּמַּחֲזֶה לֵאמֹר אַל תִּירָא אַבְרָם״ (בראשית טו, א). לְכָל הַנְּבִיאִים נִגְלָה בְּחָזוֹן וּלְאַבְרָהָם נִגְלָה בְּחָזוֹן וּבְמַרְאֶה. בְּמַרְאֶה מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא״. בְּחָזוֹן מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָיָה דְבַר ה' אֶל אַבְרָם בַּמַּחֲזֶה לֵאמֹר״. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם: דַּע כִּי יְמִינִי מְגִנָּה לְךָ בְּכָל מָקוֹם שֶׁאַתָּה הוֹלֵךְ, כִּתְרִיס לִפְנֵי הַפּוּרְעָנוּת, וְנָתַתִּי שָׂכָר טוֹב לְךָ וּלְבָנֶיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד״.

רַבִּי אוֹמֵר: הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם הַחוּצָה בְּלֵילֵי יוֹם טוֹב הַפֶּסַח. אָמַר לוֹ: ״אַבְרָהָם, יֵשׁ לְךָ כֹּחַ לִסְפֹּר כָּל צְבָא הַשָּׁמַיִם?״ אָמַר לְפָנָיו: ״רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים, וְכִי יֵשׁ מִסְפָּר לִגְדוּדֶיךָ?״ אָמַר לוֹ: ״כָּךְ לֹא יִסָּפֵר זַרְעֲךָ מֵרֹב״, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאמֶר לוֹ כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ״.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הֶרְאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בֵּין הַבְּתָרִים אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת, מוֹשְׁלָן וְאָבְדָן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאמֶר אֵלָיו קְחָה לִי עֶגְלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת״ וְכוּ'. ״עֶגְלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת״ – זוֹ מַלְכוּת אֱדוֹם שֶׁהִיא כְּעֶגְלָה דָּשָׁא. ״עֵז מְשֻׁלֶּשֶׁת״ – זוֹ מַלְכוּת יָוָן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּצְפִיר הָעִזִּים הִגְדִּיל עַד מְאֹד״. ״וְאַיִל מְשֻׁלָּשׁ״ – זוֹ מַלְכוּת מָדַי וּפָרַס, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הָאַיִל בַּעַל הַקְּרָנַיִם אֲשֶׁר רָאִיתָ – מַלְכֵי מָדַי וּפָרָס״. ״וְתֹר״ – אֵלּוּ בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל. אֵין הַלָּשׁוֹן הַזֶּה לְשׁוֹן תּוֹר, אֶלָּא בִּלְשׁוֹן אֲרַמִּית ״תּוֹר״ זֶה שׁוֹר. אֵין לָאָרֶץ כְּשֶׁיִּצָּמֵד שׁוֹר זָכָר עִם נְקֵבָה יִפְתְּחוּ וִיסַדְּרוּ אֶת כָּל הַמַּעֲמַקִּים, כְּדֵין אָמַר: ״חֵיוְתָא רְבִיעָתָא״. ״וְגוֹזָל״ – אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְשְׁלוּ כְּגוֹזָל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע״, כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב בִּתְפִלָּה וּמַרְאֵךְ נָאוֶה בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים. ״וְגוֹזָל״ – אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְשְׁלוּ בְּגוֹזָל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי״.

רַבִּי אַחָא בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: לֹא נֶאֱמַר לָשׁוֹן זֶה ״מְשֻׁלֶּשֶׁת״ אֶלָּא גִּבּוֹרֵי כֹּחַ, כְּמָה דְאָמַר ״וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק״.

רַבִּי מְיָאשָׁא אוֹמֵר: ״מְשֻׁלֶּשֶׁת״ — מְשֻׁלָּשִׁים יִהְיוּ. שָׁלֹשׁ פְּעָמִים עֲתִידִין יִהְיוּ לִמְשֹׁל בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, פַּעַם רִאשׁוֹנָה כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ, פַּעַם שְׁנִיָּה בִּשְׁנַיִם, פַּעַם שְׁלִישִׁית כֻּלָּם כְּאֶחָד לְהִלָּחֵם עַל בֵּית דָּוִד, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יִתְיַצְּבוּ מַלְכֵי אֶרֶץ״.

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: לָקַח אַבְרָהָם חַרְבּוֹ וְכָתַר אוֹתָם אֶחָד לִשְׁנַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּקַּח לוֹ אֶת כָּל אֵלֶּה וַיְבַתֵּר אֹתָם בַּתָּוֶךְ״. וְאִלּוּ לֹא בָתַר אוֹתָם, לֹא הָיָה הָעוֹלָם יָכוֹל לַעֲמֹד. אֶלָּא הוֹאִיל וּבָתַר אוֹתָם, תָּשַׁשׁ כֹּחָם, וְהִקְרִיב כָּל בֶּתֶר וּבֶתֶר לִקְרַאת רֵעֵהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּתֵּן אִישׁ בִּתְרוֹ לִקְרַאת רֵעֵהוּ״. וְגוֹזָל בֶּן יוֹנָה הִנִּיחַ בַּחַיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאֶת הַצִּפֹּר לֹא בָתָר״. מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם גּוֹזָל אַחֵר אֶלָּא בֶּן יוֹנָה בִּלְבַד. יָרַד עֲלֵיהֶם הָעַיִט לְפַזְּרָן וּלְאַבְּדָן, וְאֵין הָעַיִט זֶה אֶלָּא בֶּן דָּוִד בֶּן יִשַׁי, שֶׁנִּמְשַׁל כְּעַיִט, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַעַיִט צָבוּעַ נַחֲלָתִי לִי״ וְכוּ'.

כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ מִן הַמִּזְרָח, הָיָה אַבְרָהָם יוֹשֵׁב וּמֵנִיף עֲלֵיהֶם בְּסוּדָרוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִמְשֹׁל בָּם הָעַיִט עַד שֶׁיָּבֹא הָעוֹרֵב.

רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁאֵין מָשְׁלָן שֶׁל אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת הַלָּלוּ אֶלָּא יוֹם אֶחָד מִיּוֹמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ: בְּוַדַּאי כִּדְבָרֶיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר ״נְתָנַנִי שׁוֹמֵמָה כָּל הַיּוֹם דָּוָה״, חוּץ מִשְּׁתֵּי יָדוֹת שָׁעָה. תֵּדַע לְךָ שֶׁהוּא כֵּן, בֹּא וּרְאֵה: כְּשֶׁהַחַמָּה נוֹטָה בַמַּעֲרָב שְׁתֵּי יָדוֹת, תָּשַׁשׁ אוֹרוֹ וְאֵין נֹגַהּ לוֹ. וְכֵן, עַד שֶׁלֹּא יָבֹא הָעֶרֶב, יִשְׂמַח אוֹרָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר״.

עָמַד אַבְרָהָם וְהָיָה מִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁתַּעְבְּדוּ בָּנָיו בְּאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת הַלָּלוּ, וְנָפְלָה עָלָיו שְׁנַת תַּרְדֵּמָה וַיִּישַׁן לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְתַרְדֵּמָה נָפְלָה עַל אַבְרָם״. וְכִי יֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁהוּא יוֹשֵׁב וְיָשֵׁן וְיוּכַל לְהִתְפַּלֵּל? אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ שֶׁהָיָה אַבְרָם שׁוֹכֵב וְיָשֵׁן מִכֹּחַ תְּפִלָּה כְּדֵי שֶׁיִּשְׁתַּעְבְּדוּ אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת הַלָּלוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהִנֵּה אֵימָה חֲשֵׁכָה גְדֹלָה נֹפֶלֶת עָלָיו״. ״אֵימָה״ – זוֹ מַלְכוּת אֱדוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״דְּחִילָא וְאֵימְתָנִי וְתַקִּיפָא״. ״חֲשֵׁכָה״ – זוֹ מַלְכוּת יָוָן שֶׁהֶחְשִׁיכָה עֵינֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל מִכָּל מִצְווֹת הַתּוֹרָה. ״גְּדוֹלָה״ – זוֹ מַלְכוּת פָּרַס וּמָדַי שֶׁגָּדְלָה לִמְכֹּר אֶת יִשְׂרָאֵל חִנָּם. ״נֹפֶלֶת״ – זוֹ מַלְכוּת בָּבֶל שֶׁנָּפְלָה בְּיָדָם יִשְׂרָאֵל. ״עָלָיו״ – אֵלּוּ יִשְׁמְעֵאלִים שֶׁעֲלֵיהֶם בֶּן דָּוִד יִצְמַח, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אוֹיְבָיו אַלְבִּישׁ בֹּשֶׁת״.

רַבִּי זְעֵירָא אוֹמֵר: לֹא נִבְרְאוּ מַלְכֻיּוֹת הַלָּלוּ אֶלָּא עֵצִים לַגֵּיהִנֹּם, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְהִנֵּה תַנּוּר עָשָׁן וְלַפִּיד אֵשׁ״. וְאֵין תַּנּוּר אֶלָּא גֵּיהִנֹּם שֶׁנִּמְשְׁלָה כְּתַנּוּר, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו לא, ט): ״נְאֻם ה' אֲשֶׁר אוּר לוֹ בְּצִיּוֹן וְתַנּוּר לוֹ בִּירוּשָׁלִָם״.