פרחי כהונה שכט

להרב מוהר"ר דוד מועטי ז"ל ח"מ סי' ע"ו באמצע התשובה עיי"ש. ועיין להרב כרם חמר למהר"א אנקאווא ז"ל בחלק אה"ע סי' ק"ט מ"ש בענין זה, דמעתה אין מקום לבני ראובן לערער נגד לוי היבם הזוכה בנכסי המת ועל כל ישראל החיים והשלום. ואל ה' יאיר עינינו בתורתו הקדושה. לעד לעולם אמן נאם הצב"י מסעוד הכהן ס"ט: סימן מב למעלת רח"ם רחמתי"ם יתיב בתואני דליבא. יניק וחכים מרבה חכמה מרבה ישיבה. בעולם חטיבה, כבוד רבי נסים אמסללם נר"ו משרת בקודש בעי"ת "בני־וניף" יע"א: מכתבו הבהיר הגיעני לנכון במועדו. ויען כי אין הפנאי מסכים להשיב מפני הכבו"ד על אתר מפני שכבר קדמוני שאלות אחרות בענינים שונים. ואחר עד עתה, ואז שמתי את פני לעיין בדב"ק ולהפיק רצון צדיק כאשר עם לבבו: ידעתי בינ"י ידעתי את כל מעשה הקצב המתנגד לכבודו. גם כל מעשה השוחט המסיג גבולך אך על כל זה אין בידי להשיב שום תשובה. דבר קטן או גדול. כל זמן שלא שמעתי טענות צד שכנגדך. וכמ"ש הריב"ש ז"ל בתשובה סי' קע"ט וז"ל הנה בריב זה כבר שאלני עליו רבי מכלוף בן חנן. ואילו ידעתי שהוא בעל דבר לא הייתי משיב לו. כי העונה על ריב ומשיב על דבר בטרם ישמע כל טענות ב' כתות יחד. אולת היא לו וכלימה. יען צדיק הראשון בריבו ובא רעהו וחקרו ויהיה המשיב צריך לסתור תשובתו הא' ולעזה עליו המדינה וכו' עיי"ש. ופסק כן מורם בהגה בחמ"ש סי' י"ז סעיף ה'. וז"ל ולא יכתוב שום חכם פסק לאחד מבע"ד בדרך א"כ. או שיכתוב לו דעתו בלא פסק. כל זמן שלא שמע דברי שניהם. שמא מתוך דבריו ילמדו לשקר. גם משום שאח"כ יטעון השני בדרך אחר, ויצטרך לכתוב בהיפך ואיכא זילותא לחכם עכ"ל גם הרב ויאמי"צ ח"מ סי' קכ"ד כתב על זה מכמה פוסקים רא' ואחרונים ז"ל שאוסרים דבר כזה עיי"ש. מעתה ישמע חכם ויוסיף לקח, מאחר שכבודו הוא בעל דבר. אינו משורת הדין להשיבך דבר מה שנוגע לדינא. לפי מ"ש הריב"ש ז"ל, ודי לחכם שכמותו בהערה זו: ועל ענין חשש איסור הכלים. הנה אם השוחט הזה נבדק ע"י מומחה ונמצא שאינו בקי בבדיקת הסכין אעפ"י שכבר נטל כתב קבלה פעם רא'. מ"מ כיון שבא בכור המבחן ונמצא שאינו בקי. איתרע חזקתו, וכל מה ששחט אחר זה. הוי טריפה. גם הכלים צריכין הכשר. וכמ"ש מור"ם ז"ל סי' א' אם בדקו איזה שוחט ובודק ונמצא שאינו יודע. אם נטל פ"א קבלה. אין מטריפין למפרע מה ששחט. דאמרינן השתא הוא דאיתרע אבל אם לא נטל קבלה מעולם. כל מה ששחט טריפה. גם כל הכלים שבשלו בהן מה ששחט. צריכין הכשר עכ"ל. וכבר כתבתי בתשובה אחרת דגם אם נטל פעם א' קבלה, אלא שנבדק אח"כ על ידי מומחה ונמצא שאינו יודע. דאיתרע חזקתו. וכמי שלא נטל קבלה מעולם דמי וכל מה ששחט אח"כ טריפה והכלים צריכין הכשר אליבא דכו"ע וכמ"ש הרשב"א ז"ל בתשוב' סי' תרי"ט הביאו הפר"ח שם ס"ק יו"ד וז"ל אמרת שנסתפקת אם הכלים מותרים. מחמת שיצא שמעון חשוד. מפני הבדיקה שפשע בה ועוד פעם א' שחט שמעון זה הנז' בהמות רבות. ולאחר שחיטה לא בדק הסכין רק שני פעמים. והתיר הבהמות. ובא לוי לשחוט מיד ובדקו אחריו ומצאו פגום. ולאחר מעשה זה שחט בהמות רבות. והשיב הרב ז"ל. זה שמעון חשוד הוא שאינו בודק סכינו. ולפיכך כל מה ששחט למפרע אסור. והכלים שנתבשל בהם הבשר אסורים עכ"ל. וכתב הפר"ח ז"ל שכוונת התשובה ההיא. לפי שבאותו נדון שנשאל עליו הרב ז"ל. שמעון נחשד שני פעמים בבדיקת הסכין בזמנים שונים. ולא העבירוהו בפעם ראשונה. באופן שלא קבל עליו דברי חברות. בין חשד ראשון לחשד שני, וע"ז השיב הרב יפה שכל מה ששחט למפרע. ר"ל מתחלת חשד ראשון עד עכשיו הכל אסור עיי"ש. הראת לדעת שהרשב"א ז"ל מיירי במי שהיה מוחזק כבר לבודק מומחה. ונחשד אח"כ. ומשעה שנחשד. איתרע חזקתו. וכל מה ששחט אחר כך אסור למפרע והכלים אסורים דהוי כמי שלא נטל קבלה מעולם. וכ"פ הרב בית יהודה ח"א סי' מ"ד. שאם נחשד כבר ולא העבירוהו. יש לאסור למפרע מתחלת החשד עיי"ש. וכ"כ הגאון חת"ס ז"ל יו"ד סי' ב' עובדא בכהאי גוונא עיי"ש: אך על זאת אוכל להשיב. מה ששאלת אם תוכל לעכב על השוחט שלא יבוא עוד להקצב לשחוט לו. דבענין זה לא דינא ולא בר דיינא. כמ"ש מרן בחמ"ש סי' רל"ז אסור למלמד להשכיר עצמו לבעה"ב שיש לו מלמד אחר בביתו. אם לא שיאמר הבעה"ב אין רצוני לעכב המלמד שלי ע"כ. והכא אינו יכול הקצב המתנגד לומר. אין רצוני שישחוט לי השוחט הזה. דלאו בדידיה תליא מילתא אלא בדעת הקהלה שאתה מושכר אצלם. אך דע לך שכשם שאתה מעכב על יד השוחט האחר שלא ישיג גבולך כך אין אתה רשאי שלא לשחוט להקצב ההוא. שא"כ אתה אוחז החבל בשני ראשים. אלא או אתה תשחוט לו. או יביא שוחט אחר וכמו שמבואר בחמ"ש סי' של"ג של"ד דדין מלמד ושוחט וש"צ כולם דין פועל וקבלן יש להם. שאם ביטלו מלאכת בעה"ב שוכר עליהם פועלים אחרים לעשות לו מלאכתו כמבואר שם כמה פרטים מדינים אלו. ואם מפני הקצב שעשה שלא כהוגן. שים הדבר לפני ועד הקונסיסטואר אשר במח"ק ויוכיחו בין שניכם. ואם נמצא שלא עשה כהוגן יגערו בו בנזיפה. וסוף הכבוד לבוא שיתרפס ויבקש