פלפולא חריפתא על סנהדרין כח

ה"ג כהא דאכירי דרב זביד חד גנב כיפא. דאכירי בקיצור ובטור סימן ל"ד מפ' רועה:

ה"ג סברו מצוה קא עבדי והא משמתי' להו וזו היא גירסת רב אלפס אבל מיהת מאי דכתב רבינו להא משמתי' להו ואפ"ה עבדו כו' אין זה מדברי הרי"ף אלא רש"י מפ' כך והרי"ף והא משמתי' להו ולא בעו שמותייהו:

חשוד אני. ושכנגדו נשבע ונוטל כך כתב ב"י בשם מישרים וא"ת לעיל בטבח אמרינן שצריך שתהא תשובתו בדבר חשוב ויראה לי דהא בלאו הכי שאני טבח שילבש שחורים ויתכסה שחורים וכמו שכתבתי שם הטעם לחלק בשם מהר"ו כ"ץ ואל תשיבני ממהר"ו כ"ץ גופיה שלא פירש כן אדהכא אלא דלא בעינן בכאן דבר חשוב משום דכיון דמרע נפשיה באמרו שהוא חשוד א"כ פסל נפשיה אכל דבר ואין לך דבר חשוב גדול מזה עכ"ל ה"ט דדבריו אדברי הרמב"ם קיימי שהעתיקם הטור והש"ע שכתב וז"ל מאימתי חזרת המועל בשבועה משיבא לב"ד שאין מכירין אותו ויאמר להם חשוד אני או נתחייב שבועה בב"ד שאין מכירין אותו בממון חשוב וישלם ולא ירצה לישבע עכ"ל דשמעת מיניה דהרמב"ם אינו מפרש הירושלמי שבא לב"ד היינו כשמתחייב שבועה בב"ד אלא בלא חיוב בא מעצמו לב"ד ואומר שהוא חשוד דאי ע"י חיוב מאי האי דתו קאמר או יתחייב שבועה וכו' אבל לדברי המישרים משמע דע"י חיוב שבועה שנתחייב בב"ד הוא שאומר שהוא חשוד ולכך יכולני לפרש דאה"נ דא"צ דבר חשוב כמו שלא התנה כן הירושלמי ושאני מדין טבח מהטעם דלעיל שכתבתי התם וגם לבי מהסס בדברי הרמב"ם שיפרש להירושלמי שבא לב"ד בלא חיוב שבועה ויאמר חשוד אני דאמאי יהיה כשר דדלמא איערומי קא מערים דהא אינו מפסיד שום ממון בכך ומש"ה נמי הא דיהיב מהר"ו כ"ץ טעמא דמרע נפשיה בכל דבר קשיא דאדרבה כיון שע"י כן מתכשר אינו מרע נפשו בשום דבר אלא דמתבייש מעצמו לומר שהוא חשוד ומיד מתכשר בכל דבר לכך נראין דברי המישרים אלא שאינני מכריע כלל ושוב ראיתי בנימוקי יוסף שכתב על זה הירושלמי וז"ל והא דמחמרינן לעיל גבי טבח טפי משום שהאמינוהו להאכיל לרבים ראוי ליענש יותר ע"כ נראה שגם סברתו כפי' המישרים דאלת"ה ה"ל לבאר דבדבר חשוב שוה לדין הטבח ולא החמירו בטבח אלא בהלבשת שחורים ומהטעם דמפרש ומדסתם וכתב שהחמירו בטבח משמע דבכל דבר שאין מפורש בכאן ומפורש בטבח בכולם החמירו בטבח והיינו כפירוש המישרים כך נ"ל להלכה ואין אני כדאי למעשה:

קתא דבורטיא גרסינן והוא בדף כ"ז ע"ב: