פלפולא חריפתא על מכות יג

להא דירושלמי. כתבו לקמן:

והראב"ד כתב שטענותיהן כו'. משמעות דורשין איכא בינייהו ולא פליגי אלא מר מפרש כדמשמע ליה עובדא ומר כדמשמע ליה וכן מוכח בקיצור ובחוה"מ ס"ס ל"ג:

שלא תהא כו'. עדות פסולה אלא אינו עדות כלל ואמרינן פלגינן וסד"א שאינו קרוב כל כך:

דכי היכי דהתם עדות שבטלה מקצתה כו'. דהראב"ד מפרש טעמא דנמצא לאחד קרוב או פסול שפסול גם לשני הוה משום דכי היכי כו' אבל ליש מתרצים הוה טעמא משום ששניהם בשטר אחד הלוה והערב וא"א לחייב להא' ולפטור להשני א"כ ליכא סייעתא כלל דדלמא דווקא יוצא אחד קרוב או פסול עדותן בטלה אבל נמצא קרוב או פסול לאחד מנלן דפסול גם לשני ואין לומר דהיינו פלוגתא דבירושלמי דלקמן דחד אמר לא יאות דהא קאמר טעמא דנעשה כשתי כתי עדים כו' ולי"מ לא צריך לטעמא דנעשה כו' אלא דליכא למשמע מנמצא אחד קרוב כו' לנמצא קרוב לא' כו':

ה"ג כשתי כתי עדים:

דמשמע שקנה כו' דמכוון שיצא בן חורין ודאי דקנה גם הנכסים דאל"כ היאך קנה עצמו: