פלפולא חריפתא על בבא בתרא סח

מלבד רחב החלון. סברא דנפשיה ותימה שלא כתב מנליה הא ומה שנראה לי בטעמו הוא דאמינא דהא דקאמר מלבד רוחב החלון לאו בכל חלון קאמר אלא בחלון דביה אנן קיימין דמפרשינן עלה וכמה טפח כדלעיל בהא קאמר צריך שירחיק ד"א מלבד רחב החלון דהיינו רוחב טפח והשתא טעמא רבה איכא דהא בכותל אחד שהוא מן הצד שצריך שירחיק טפח היינו טעמא שלא יהא הצל נוטה לתוך החלון ויאפיל כלשון נמוקי יוסף ה"נ בשני כתלים אע"פ שיהיה בין שתיהן רוחב ד"א מ"מ יש כאן לעולה צל טפח דקודם חצות מכותל שמצד זה ואחר חצות לכותל שמצד זה ואם כן אין כאן ד"א בלא צל ואנן בעינן הרחקה טפח מחמת הצל כשאין כאן כותל אלא מצד א' וס"ל לרבינו דה"ה בשני כתלים שצריך שיהיה ד"א ביניהן בלא צל ולכך קאמר שאלו ד"א הן מלבד רוחב החלון והיינו חלון דביה אנן קיימין ששיעורו טפח כדאמרן ולפי זה לא קאמר רבינו שצריך שיהא בין שני הכתלים אלא טפח וד"א יהיה החלון טפח או יותר גדול כך נ"ל שיטת רבינו אבל הפוסקים לא כתבו כדבריו (של המיי') [שלא התנו] מלבד רוחב החלון כמ"ש הריב"ש בתשובותיו סי' רכ"ה:

דפשטא דמתני' הכי משמע אלא כו' צריך לאוקומה מן הצד. ומ"מ כיון דלא קתני הרחקות דמכנגדן ממש היינו טעמא דכיון דמשום דוושא כבר קתני שצריך ד' אמות איכא למשמע דה"ה להרחקה דשלא יאפיל מדלא קתני לה לאותה הרחקה וקתני נמי תנא לפשטא דמתני' דמשמע בכה"ג דהרחקה שכנגדו משום האפלה נמי בד' אמות היא:

וכמאן דקלייה דמי. כדאיתא בהגוזל בתרא דף קי"ז וכ"ש חוזר ומוחל השטח שמכר דהוה כמאן דקלייה:

וכן פורץ גדר ממילא היא יוצאה. וכ"ש טומן קמת חבירו בפני הדליקה דלא עביד מידי כ"כ רבינו בהגוזל קמא ושם כתבתי למה לא כתב גם כן לכופף קמתו כו':

ועוד יש לחלק כו'. וכבר כתבתי בהגוזל קמא דשני החילוקים גם שניהם כאחד אינם מתישבים על הלב והעתקתי דברי המרדכי בזה: