פלפולא חריפתא על בבא בתרא קנ

אך יכול לבנות תחתיו. ולפי זה מזחילה דקתני יש לה חזקה היינו שאין יכול לבנות תחתי' וקשיא דה"ל להעתיק אוקימתא דבגמרא דדוקא בשל בנין משום דלא ניחא ליה דתתרע אשיתאי אבל בשל עץ אין כאן טענה ורשאי לבנות תחתיו וכבר תמה כן הטור סימן קנ"ג למה לא הביאה אך גם הרי"ף שכתב לכל הג' פירושים ולא כתב להך ובעקבותיו הלך גם הרמב"ם ולכך כתב הב"י דס"ל דגם במרזב אי הוי דבנין יש לו חזקה שלא יבנה תחתיו אלא דמרזב סתמא של עץ ומזחילה סתמא דבנין והאי נמי שכתב הרשב"ם וכיון שכן לא הוצרכו להזכיר לפי שטענת לא תתרע אשיתאי פשיטא היא וא"צ להזכירה:

וכן הא דאמר רבי חנינא. ט"ס הוא ויש להגיה דאמר רבי ירמיה בר אבא דכיון דמפרש אין לו חזקה לבנות תחתיו אם כן ממילא דאין רשאי לקצרו דמהיכי תיתי לן (חזקה) [שיהא] רשאי לקצרו ואולי שזהו דקאמר רבי ירמיה בר אבא ויש למקומו חזקה שאם בא לעקרו אין עוקרו דה"ק שאם בא לעקור אותו הן כולו הן מקצתו אין יכול לעוקרו ולכאורה יש פנים לזה דאלת"ה למאי נ"מ מפרש רבי ירמיה בר אבא ליש למקומו חזקה שאם בא לעוקרו כו' דהא רבי חנינא כבר פירש כך ומ"מ אינה ראיה גמורה די"ל דמסיים לפרש גם הסיפא ואולי רבי ירמיה בר אבא לא שמיע ליה לדר' חנינא ולכך הוצרך לפרש גם הסיפא והתלמוד קבע דבריו כלשונו ולכך יש להגיה וכן הא דאמרן וקאי אדברי עצמו שאמר דאזלינן בחרת המיקל:

כופין על מדת סדום רק שיקלחו מימיו יפה. תמיהא לי הואיל ואע"פ שאין מימיו מקלחין יפה אין לו מזה היזק כמו שכתב אם כן אמאי לא הוי בכלל דכופין על מדת סדום כיון דאין לו מזה היזק ואף על גב דבקצור לא הזכיר שאין לו מזה היזק הנה בטור סימן קנ"ג כתבו וצ"ע:

משום דאז הוה משמע כו'. שאם היה אומר בלשון לא שנו לא הוי שייך לומר ויכול למחות:

שאותן תלונות בעליה. שיכול לעמוד על מעזיבה העליונה בלא שרשיפא וקא חזי דהוי כמו בבית למטה מד"א: