פלפולא חריפתא על בבא בתרא קמט

כמה פירות אכל. על הכמה צריך עדים אבל לא על מנין השנים דהא אמרן לעיל גבי קריביה דרב אידי בר אבין כיון דאודי אודי:

ואפילו אין בה דין חלוקה אסורים וכו'. אלו הן תחלת דבריו דבפרק הפרה ושם האריך ע"ש גם שם כתבתי דלהלכה באין בה דין חלוקה מותרין ומ"מ מייתי הכא משום דבסברא דשותפים קפדי לא פליגי דטעם המתיר הוא משום דיש ברירה.

מטה של ת"ח כיצד כו'. צ"ע דהשמיט שלחן של תלמיד חכם כיצד כו' ואפשר משום דשלחנות דידן אינן כמו שהיו נוהגים אצלם בזמניהם וגם הרי"ף השמיטו אבל מ"מ כתב לסיפא ושל ע"ה דומה למדורה וקדירות מקיפות אותה ודרך ארץ זה שייך בכל מקום ובכל זמן ובקצור השמיט כולה בעא מיניה ובטור א"ח ס"ס ס"ה כתב לרישא ולא לסיפא: