פלפולא חריפתא על בבא בתרא קכ

ואוקי ארעא בחזקת יהודה. דכשהיה דן מתחלה לא היה דן עם שמעון אלא עם לוי ומיניה אפק' הקרקע לחזקתו הלכך לא דמיא לההיא דלעיל הדר אייתי סהדי דאבהתיה היא אמר רב נחמן אנן אחתינן אנן אסקינן כו' דהתם שניהם יחד באו לדין ולשניהם עדים לא היה לב"ד להחזיק לאחד יותר מחבירו אלא כל דאלים גבר הלכך הדר מסלקינן וכו' כך כתב הרשב"ם ואף על גב דהב"ד החזיקוהו לדאית ליה סהדי דאבהתיה מ"מ טענותיהם לפני הב"ד היה ששניהן טענו דאבהתי והיה לשניהם עדים נמי אלא דבחדא מלתא אתכחשו הלכך אף על גב דלפום זימנא מוקמינן בחזקת דאבהתא אפ"ה כי הדר הך ומייתי נמי סהדי דאבהתי הרי זה דומה ממש לכל זמן שמביא ראיה סותר את הדין מה שאין כן הכא דכשהחזקנו ליהודה בקרקע לא היה דן עמו שמעון אף על גב דאית ליה סהדי ואנן ידעינן בהכי לדעת ר"י שכתבתי לעיל מכל מקום לא היה דן שמעון עם יהודה בפנינו כלל והלכך כי הדר מייתי סהדי שבקינן לארעא היכא דקיימא שאין כאן סתירת הדין על ידי הראיות אחרי שמעולם לא היה כאן שום דין על קרקע זו בין שמעון ויהודה: