פלפולא חריפתא על בבא בתרא קיח

תו לא מהימן כו'. דלאו מתרץ דיבוריה הוי אלא סותר דבריו הוי:

ואפילו למאן דאמר אחריות לאו ט"ס הוא כו'. וקשה דלמאי נ"מ צריך לזה דהא קי"ל כמ"ד דט"ס הוא בפרק קמא דב"מ וכיוצא בזה הקשיתי גם כן בפ"ק דב"מ גבי ראה את המציאה ונפל לו עליה כו' וכן בריש המוכר פירות:

וליסלקו נפשייהו בי תרי מינייהו. פירוש ויעידו ולא חש למינקט תו בי תלתא ולדיינו דממילא משמע דהא כדאיתא והא כדאיתא וסגיא ליה הא דנקט תרי גבי סהדי ורבי' בפרק זה בורר אפיסקא דרבי יהודה אומר אפילו מתה בתו כו' כתב לגמרין דהכא בהך לישנא וליסלקו בי תרי מינייהו ולסהדו:

לא ליזיל שמעון לאסהודי כו'. וכתב הר"ר יונה אפילו אם אין אנו יודעין שנוגע בעדות אלא על ידי שנתרעם על ראובן בב"ד יש לנו לפוסלו על פי דבריו שיש לנו לחוש שמא נוגע הוא בעדות אבל ר"י פירש שמשום חששא שנתרעם עליו בב"ד שגזלה ממנו אין לפוסלו לעדות אלא אם כן ידוע לנו שיש לו עדים שיכול לזכות בדין טור סימן ל"ז:

השני נוח לי והראשון קשה ממנו. אפכא ה"ל למימר אבל לשון המשנה כך היא בכתובות כ"כ הרשב"ם ור"נ בפרק בתרא: