פתח הבית חלק ב ה

ב"ה העתקה מכתי"ק הגאון בעל פתח הבית זי"ע:

אלה הדברים אשר תשים נגד עיניך ואל יעליזו מפניך:

ברוח תברח ממדות הכעס עד קצה אחרונה. כל הכועס גורם ח"ו סילוק שכינה. הכועס הוא חסר בינה. ואין לך כמותה מדה מגונה. והיא המהרסת ומחרבת נפש האדם וכל מדה נכונה. נא תעשה גדר אחר גדר להמלט ממנה. סגולה לזה כתבו הגדולים לכוין בתפילת י"ח בברכת מגן אברהם שם הוי' ב"ה במילוי יודין דהיינו יוד קי ויו קי ושם אהי' במילוי ההין דהיינו (אלוף) [אלף] קה יוד קה עולה קנ"א כמספר כעס עם הכולל. ובברכת מחי' מתים שם הוי' ב"ה כזה יוד קי ואו קי ושם אהי' כזה א' (פעמים) [פעם] א' עולה א' ה' פעמים ה' עולה כ"ה י' פעמים י' עולה מאה ה' פעמים ה' עולה כ"ה סך הכל קנ"א כמספר כעס עם הכולל. ובברכת הקדוש שם הוי' במילוי אלפין דהיינו יוד קא ואו קא. ושם א"ד אלקים עולה ג"כ קנ"א כמספר כעס עם הכולל. נשארתי באמצע העתקה:

העתקה זו עשיתי כשנכנסתי לבית החולים בברעסלא שנת תרנ"ז ולא הי' לי עוד אז חדר מיוחד. וישבתי בחדר גדול עם נכרים הרבה. והפסקתי מפני שהי' עמל בעיני לכתוב ענינים כאלו בין נכרים. ונתתי הכתי"ק בחזרה להרב ר"י לעווינסקי. ואחז"ר חפשתי בין הכתבים שם ולא מצאתיו]:

גדול השלום אשר אתו ברכה מצוי'. הזהר מאוד מאוד בשלום אשתך אשר תצערה ח"ו דמעתה מצוי' ואם (תשים) [תעשה] איזה דבר נגדך בין תבין אשר נשים דעתן קלות. ואל תדבר ח"ו על אבותי' בפני' וגם לא בפני אחרים כי חייב אתה בכבודם. ומכש"כ ח"ו רחמנא ליצלן להרים יד. ובאמת ההנהגה עם אשה צריך השכל רב כמאמרם ז"ל יצר תינוק ואשה תהא ימין דוחה ושמאל מקרבת. וצריך השכל גדול. ולא תדבר אתה קשות לעולם. ועוד אעירך בזה פעמים רבות אי"ה. ואקוה כי תשמע לי כאשר הבטחת לי כמה פעמים. ועוצם ורב ההפסד אשר יגיע ח"ו ע"י מחלוקת ובפרט בין איש לאשתו בזה ובבא נודע ומפורסם והלא חכם לבך ת"ל ושים תמיד הדבר אשר תרצה לדבר בפלס השכל טרם תוציא מפיך נא ונא:

דברי פיך יהיו תמיד בנחת ומיתון. בפרט ברכת הפירות ומצות ותפלות וברכת המזון וכהנה יהי' בכוונת הלב ובחיתוך הלשון ולא בהבלעה. וההרגל בזה נעשה טבע והמרגיל עצמו בזה יתברך בכל טוב ונקרא בשם חסיד כמאמרם ז"ל האי מאן דבעי למהוי חסיד לקיים מילי דברכות. ואף אם ראית לפעמים ממני אשר לא ברכתי והתפללתי בכוונה כראוי. נא אל תלמוד ממני בזה. ידעתי בעצמי כי אשמתי בזה. ואף אם לפעמים בא לי זה מכח עיון תורה אעפ"י לא זו הדרך. וזאת היתה לי לאשר לא הרגלתי עצמי מנעורי בזה כי לא הי' לי משגיח כראוי ואולי אזכה לתקן עוד. ואתה בני בקל תוכל להרגיל עצמך בזה. וזאת המביא האדם לחיי עוה"ב. וכל טוב בעוה"ז. שים נא עיניך ולבך תמיד לזה:

הזהר מאוד מאוד מלשון הרע [ומכש"כ ח"ו מלשינות]. ואף גם בזה לא תלמוד ממני אשר נכשלתי בעונותי כמה פעמים בלה"ר או באבקו. ואקוה כי אזכה לתקן עוד. ואל תכניס עצמך בשום דבר מעניני הקהלה. ואל תחוש אם תשמע שום אדם מדבר איזה דבר עלי אשר יהי' נגד כבודי. ואל תחשוב אשר לא נמצא לומדים הגדולים ממני בחריפות ובקיאות וכש"כ בצדקות ויראת אלהים וא"כ מדוע ירע בעיניך אם תשמע אומרים כזה. ולפעמים יאמר אחד להכעיסך ענינים אלו ע"כ אל ירע לבבך על זה ולא תהי' לך מורת רוח בזה כלל:

ותזהר מאוד בכבוד שבת ותלמוד הלכות שבת בש"ע ולא תצטרך ללמוד הדין עם מקורו בש"ס רק עפ"י פשוטו בש"ע למען תדע דינים הצריכין והעיקר מסי' רמ"ב עד סי' ש"א וגם סי' ש"י שבו דיני מוקצה. ותזהר בסעודה שלישית. וגם במוצאי שבת כזית עכ"פ:

זכור לפרוש מאשתך עונה סמוך לוסתה וכל הרחקות אשר מבוארים סי' קצ"ה וללמוד היטב דיני וסתות. והנני רק כמזכיר אותך:

חק תשים ללמוד קודם ברכת המזון דבר מה. ואם אין הזמן מסכים תלמוד עכ"פ סעיף אחד באורח חיים ובפרט ללמוד דבר בעתו הל' חג בחג:

טוב מאוד הלימוד קודם אור היום אם באפשרי. והכל כפי מזג האדם אם תראה כי מזיק לך אזי תניח מזה. אבל עכ"פ תעמוד לתפלה ותכין לך מי אשר יעור אותך. ותראה ללמוד דבר מה בעודך מעוטף בציצית ותפילין וטוב מאוד משניות כסדר או שיעור גמרא כפי אשר תראה מגמת לבך. ובלילה תקבע עת לתורה שיעור גמ'. ואי"ה כאשר ירחיב ה' את גבולך תראה לקנות לך חבר למדן מופלג אשר תלמדו יחד. וגם בני ידידי תקבע שיעור בכל יום בספר מוסר ואם באפשרי לקבוע זה בין מנחה למעריב מה טוב:

יתד שלא תמוט הוא לקרוא כל שבוע הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום. ולעסוק ביום שבת קודש כל היום בדברי תורה כי מובטחני בך אשר לא תלך בשבת החוצה כאשר הבטחתני. ותלמוד רש"י ופי' הרא"מ ושאר מפרשי תורה אם באפשרי אבל עכ"פ פי' הרא"מ תלמוד בעיון כראוי ולא במהירות כי פירושו נובע מש"ס ופוסקים וכאשר תעיין בדברי הזוהר תראה רק בדברים הנגלים ולא הנוגע לסודות:

אלה הדברים יהיו נגד עיניך תמיד ואקוה כי יהי' ה' עמך בכל אשר תפנה ואי"ה אכתוב יותר (ועוד זאת אזכירך שלא לילך ד' אמות בלי נטילה בשחרית ויהי' כלי של מים לפני מטתך וגם שלא ליגע במלבושים קודם נטילה):