פתח האוהל רטז

איך מפרש דקשיא דליתני במתניתין נקובת הדופן הרי י"ל .. דאתיא בזה הכלל: ונראה דהנה בתב"ש (ס"ק י"ז) כתב דבעינן סתימה מעלייתא שתכנס הבשר לתוך הנקב וכמ"ש רש"י ז"ל (דמ"ח ע"ב) גבי סמפון הריאה שניקב לבשר הריאה דבשר הריאה שהוא רך נכנס לנקב ומגין עליה, והקשה דא"כ מה פריך ליתני נקובת הדופן הרי י"ל דהא כיון דאפילו לא ניקבה רק ניטל הבשר כנגד הנקב באמצעו וחלחולי מחלחל ומכוסה כנגדו ובצדדים ולא מפיק זיקא אפ"ה טרפה, ולהכי לא תנא לה בהדי נקובי דמתניתין, דכל נקובי דהתם נקב מפולש הוא. ותירץ דאכתי קשה דהו"ל למיתני באנפי נפשה ואפילו בנקב שאינו מפולש דמשמע ליה דכל טרפות שאפשר למצוא בבהמה כולהו תני להו במתניתין אע"ג דלא דמי להדדי ע"ש. והנה שם (דנ"ד ע"ב) קאמר ר"ל דרב מתנא דקאמר האי בוקא דאטמא דשף מדוכתיה טרפה לא אתיא בזה הכלל משום דלא דמיא לנקובי כו' עש"ה. ולפ"ז כיון דגם נקובת הדופן ונקובת הכבד לא דמיא לשאר נקובי דמתניתין וכמ"ש התב"ש משום דטרפה אף בנקב. שאינו מפולש, ומש"ה לא אתיא בזה הכלל, דכל דאינו דומה להנך דמתניתין לא אתיא בזה הכלל: ורבינו רע"א ז"ל שם רצה לומר דקושית רב עוקבא היא אתנא דבי ר' ישמעאל דחשבי י"ח טרפות דלחשיב נמי נקובת הדופן, אך דחה זה שהרי קאמר שם בגמרא דנקובי תמניא הוו חשבינהו בחדא, א"כ י"ל דגם נקובת הדופן בכלל. ואף די"ל דנקובת הדופן שאני דהוא בעצם [לשיטת התוס' דמועיל סביך בצלעות] ואינך בבשר וכמ"ש התוס' שם ד"ה הנך, דאכתי קשה מאי פריך דליתני כבד שניקבה דביה שפיר י"ל דכולהו נקובי חדא הוא ע"ש. ולפע"ד נראה לפי מה שהקשה הכו"פ (סוף סי' מ"ג) דמאי פריך שם דגם הא דרב עוירא דניקב הטחול טרפה נמי בכלל נקובה היא, והרי ניקב הטחול טרפה אף באינו מפולש אם לא נשתייר עובי דינר זהב וכולהו הנך טרפה דוקא במפולש, וכיון דלא שוה בשיעורו לא חשיב כחד, ותירץ דרב עוירא דס"ל בכ"מ בטחול פוסל נקב ס"ל דבעינן דוקא מפולש ושפיר פריך. עש"ה. ולפ"ז שפיר י"ל דפריך אתנא דבר"י, דאי"ל דנקובת הדופן וכבד בכלל נקובה היא כיון דטרפה אף בלא מפולש וכמ"ש התב"ש הנ"ל וא"ש בעזה"י: