פתח עינים על יבמות צח.

שנית דברה עמו שכינה שלישית לא דברה עמו שכינה וכו' במכילתא פ' בא מפורש דזה היה עונשו על שתבע כבוד הבן ולא כבוד האב ומשמע דשלישית לא דברה עמו כלל ומוכרח לשנויי כשינויא דרב נחמן בר יצחק. ופשט המדרש שהביאו התוס' ד"ה רב נחמן משמע דשלישית לא דברה היינו על עסקי נינוה כשינויא דרבינא והגם דהתוס' מתרצו ליה אליבא דרב נחמן בסוף דבריהם בלשון שמא אמרוה אבל הפשוט כדברי ר"י דפליגי עלה. וא"כ המכילתא והמדרש פליגי בפלוגתא דרבינא ורב נחמן בר יצחק כמבואר:

על עסקי נינוה. כתבו התוס' וא"ת והא אשכחן דדברה עמו שלישית בעסקי נינוה דכתיב ויאמר ה' אל יונה ההטב חרה לך על הקיקיון ואני לא אחוס על נינוה וי"ל דהני לאו על עסקי נינוה ומיהו לרב נחמן בר יצחק דאמר שוב לא דברה עמו קשיא וי"ל שזה היה אותו יום וחשיב הכל נבואה אחת עכ"ל: ושמעתי מקשים דאיך כתבו דהיה באותו יום והרי ענין יובש הקיקיון היה ביום אחר על כרחין דהא כתיב וימן האלהים תולעת בעלות השחר למחרת וכו'. ויראה לי לישב דהנה כאשר שבו וינחם ה' על הרעה כתיב לעיל וירע אל יונה וכו' ויאמר ה' ההטב חרה לך ובשלמא לרבינא דאמר על עסקי נינוה לק"מ דאין באמירה זו שום דבר על נינוה. ומשו"ה התוס' בתחילה דקיימי על רבינא לא הקשו מהא דכתיב לעיל ויאמר ה' ההטב חרה לך דלדידיה ל"ק אלא מדכתיב אח"ך ההטב חרה לך על הקיקיון ואני לא אחוס על נינוה דמדכר נינוה וס"ד דשפיר הוי על עסקי נינוה ומ"ה הקשו מיניה לחוד. וכי אתו לאקשויי על רב נחמן דאמר שוב לא דברה עמו וכתבו דלדידיה קשיא ודאי דלדידיה קשיא נמי מהכתוב לעיל ויאמר ה' ההטב חרה לך דאיך אמר שוב לא דברה עמו והא דיברה עמו תרי זימני וזה פשוט לא הוצרכו לאומרו התוס' דזיל קרי בי רב. ועל זה תירצו שזה היה אותו יום כלומר ויאמר ה' ההטב חרה לך קמא שלא נסבור דעשו תשובה יום או יומים ואח"ך ניחם ה' ויתפלל יונה וכו' אלא ההכרזה והתשובה ואשר ארע ליונה ואשר אמר לו ההטב חרה לך הכל ביום אחד וחשיב הכל נבואה אחת. וכיון דאמרת דמה ששבו ומה שארע ליונה ואשר דיבר ה' אליו היה באותו יום וחשיב הכל נבואה אחת א"כ תו לא קשיא מההטב חרה לך על הקיקיון וכו' דזהו סיום ענין אתמול על שארע ליונה ולא חשיב נבואה אחרת אף שהיה ביום המחרת באופן דמ"ש התוס' שזה היה אותו יום אההטב חרה לך קמא כתבו ודוק היטב. ועמ"ש הרדב"ז סי' תתמ"ב בענין יונה שכבש נבואתו:

רב נחמן בר יצחק אמר ה"ק וכו' כתבו התוס' אומר ר"י שחולק על אותו מדרש שהביא רש"י בפירוש מלכים ויאמר ה' אל יהוא ע"י יונה בן אמיתי וכו' וכן משמע מפירוש רש"י עצמו במלכים ב' סי' י"ד בפ' כדבר ה' אשר דיבר אל עבדו יונה בן אמיתי עיין בדבריו ודוק: