פתח עינים על יבמות פד

גופא אמר רב יהודה אמר רב לא הוזהרו כשרות להנשא לפסולים וכו' לא יקחו לא יקחו מלמד שהאשה מוזהרת וכו' עמ"ש הרדב"ז דפוס ויניציא סי' תש"א ויש לדקדק עליו מסוגיא זו כמ"ש בעניותי בספרי הקטן בר"י א"ה סי' ו' בס"ד והרב קרבן נתנאל פ' עשרה יוחסין סי' ה' והביאו הרב יד מלאכי בכלליו דף רי"ח ע"א כתב וז"ל לא הוזהרו כשרות לינשא לפסולין היינו פסולי כהונה דכתיב בני אהרן ולא בנות אבל שאר פסולי ישראל נשים נמי בכלל לא יבא דהשוה הכתוב אשה לאיש וכו' עכ"ל ולא ידעתי אמאי טרח וכתב לה הרב יד מלאכי בכללי הדינים דהא דשאר פסולי ישראל נשים בכלל הוא פשוט מדרב יהודה ומבואר בסוגיין ולא יש שום חידוש בדברי הרב קרבן נתנאל. ואדרבא הוא קיצר מאד שכתב דהיינו פסולי כהונה ואינו, (לפסולי) [דפסולי] כהונה דגרושה וכיוצא מוזהרות שלא לינש' כמבואר בסוגיין ובפוסקים ואינן מוזהרות אלא בדבר שהוא אינו מוזהר כמבואר בסוגיין. והרב ק"ן קיצר בדבריו. ומ"ש דכתיב בני אהרן כ"כ הרמב"ם ושאר פוסקים. אבל בסוגיין ובירושלמי בפרקין ובתלמודין פ"ד דקדושין אמרה רב מסברא ואין לומר דרב סבר כלישנא קמא דסוגיין דההיא דהשוה הכתוב אשה לאיש היינו בלאו שהוא שוה בכל ומשו"ה קאמר מסברא דלא הוזהרו כשרות להנשא לפסולים שאינן מוזהרין. אמנם לאיכא דאמרי דבסמוך דקאמר הש"ס קיחה אצט' ליה סד"א נגמר מטו' קמ"ל הא דהשוה הכתוב היינו אף בלאו שאינו שוה בכל וא"כ כי היכי דכשר מוזהר לישא חללה הו"א דה"נ כשרה מוזהר' לישא חלל ולזה אצט' בני אהרן ולא בנות אהרן וה"ט דהרמב"ם והסמ"ג ודעמייהו דכתבו דלא הוזהרו כשרות דכתיב בני אהרן ולא בנות. הא ליתא דהא רב נמי הוא דאמר הא דהשוה הכתוב וכו' ואי אמרת דמדרב דאמר מסברא לא הוזהרו שמעי' דהשוה הכתוב היינו ללאו השוה בכל. א"כ מאי קסברי איכא דאמרי מאחר דמרה דשמעתא סבר להפך. ויש לישב: ואחר זמן רב בא לידי ס' קרבן העדה פי' ירושלמי נשים ומידי עוברי ראיתי בפרקין שעמד בזה והביא בקיאיות ואסיק בצ"ע ופנא"י לא הי"ל לעמוד בדבריו: וראה בעיניך מה שכתבו הרמב"ן והרשב"א בחידושיה' בסוגיין שהקשו אמאי אצט' לא יקחו ת"ל משום ולפני עור ועיין מה שתירצו ועמ"ש בעניותי בספרי הקטן מחזיק ברכה בי"ד סי' ס"ב בס"ד ע"ש: