פתח עינים על יבמות מח:

מתקיף לה רבינא אימא ירח שלשים ימים שלשים ואחר כן כי הני ק"ק דאמאי האריך הול"ל אימא ואחר כן כי הני ותו לא. ושמעתי משם הרב המופלג כמהר"ר משה ליפשיץ ר"מ בקק"י מודונא שפירש דהיה מקום לומר לאתקפתיה דרבינא דאם איתא הול"ל ירחים ואחר כן ופירושו כי הני להכי אמר ירח ימים לגלות דואחר כן קאי לימים לחוד. אבל זה אינו דאי אמר ירחים הו"א מלא וחסר לז"א ירח ימים דהיינו ששים. וא"כ שפיר מתקיף רבינא אימא ואחר כן כי הני. וזה רמז באומרו אימא ירח שלשים ימים שלשים ואחר כן כי הני כלומר דמאחר דבעינן ס' לז"א ירח ימים ולא ירחים וא"כ קשה אימא ואחר כן כי הני ודוק:

מפני מה גרים מעונים בזה"ז וכו' רבי יוסי אומר גר שנתגייר כקטן שנולד דמי וכו' ששהו עצמם וכו' אני בעניי כתבתי בהאי פלוגתא דרך דרש. ואף גם זאת הבאתי תשובת הרב בית יעקב סי' ג' שנסתפק אם גר כשר להעיד כל זמן שלא עשה תשובה על עבירות ז' מצות שעבר בגיותו וכו'. וגם הבאתי מה שהשיב הרב גדול דורנו בספר דברי אמת בדרשותיו דף ג' על מהר"ש יפה והרב פרשת דרכים ועלימו תטוף מילתי לך נא ראה בספרי הקטן דברים אחדים דף קל"ה ע"ש ובהגהותי פ"י דמלכים בס"ד:

גר שנתגייר כקטן שנולד דמי. הא דנקט גר שנתגייר אפשר דרמז משז"ל כי נשמות הגרים היו במעמד הר סיני ואח"ך בזמן ביאתו לעולם בזמנו נולך בגיות ואח"ך נתגייר וזה רמז גר שכבר ממעמך ה"ס היה גר ועתה נתגייר בזמנו. וזה טעם מ"ד בסמוך דמעונים מפני ששהו לבא דכיון דכבר נפשו עמדה ונשא"ת במעמד ה"ס ודאי כמה זמני נתעורר להתגייר ואשתהויי אשתהי. והענין כי נשמות ישראל הם באוצר הטוב דקדושה וע' אומות נפשם באוצר אחר כמ"ש כמה פעמים וידוע שכל אומה יש בה ניצוצי הקדושה ואם לאו א"א להתקיים כדכתיב ואתה מחיה את כלם. וניצוצי הקדושה שהם קרובים להתקן הם הגרים ואלו הנפשות עמדו במעמד הר סיני שהם עתידות להתגייר ובאו בגיות כי הם מסט"א והאומות ואח"ך אותו הניצוץ קדוש מתעורר להתגייר ואם יזכה לכך באה לו נפש מצד השכינה וזהו גר צד"ק וז"ש בסמוך ששהו לבא להכנס תחת כנפי השכינה כי זהו בחינתם כמ"ש רבינו האר"י זצ"ל. וז"ש רז"ל יראי ה' אלו הגרים כי הם מצד השכינה הנק' יראת ה' וכמ"ש במקומו בס"ד: הנה כי כן יבורך גבר ירא ה' שבאה לו נפש מהקדושה מהשכינה ונדחית מה שהי"ל עד עתה מסט"א וז"ש כקטן שנולד דמי כי פנים חדשות באו לכאן נפש קדושה מצד השכינה כי ניצוץ הק' שהיה במעמד ה"ס ביום הולדו נתלבשה בנפש מסט"א וכשמתגייר נדחית נפש הסט"א ובאה נפש יראת ה' וכל העונות שעשה נדחו עם נפש סט"א. על דרך שכתב רבינו האר"י זצ"ל שהמתכעס מחליפין נפשו בנפש סט"א וכל התורה והמצות שקיים הלכו להם עם נפש הקדושה שהלכה בכעסו וכו' עש"ב וכן לענין הטובה העונות שעשה כשדחו נפש הסט"א שהיה בו הלכו עמה ונשאר נקי ובאה לו נפש מהשכינה והרי הוא כקטן שנולד דמי ממש ודוק הטב כי קצרתי ברמזים ובהקדמות הנז' שצריכות ביאור רחב. ואחר זמן ראיתי מ"ש הרב האר"י זצ"ל בפי' קשים גרים לישראל כספחת ע"ש ודוק הטב בכל האמור. וא"ש ההי"ב: