פתח עינים על יבמות ק.

רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע חך אמר משום גרושה וחד אמר משום יחוד וכו' ראיתי בפסקי רבינו ישעיה הראשון כ"י דגריס רב פפא אמר משום גרושה רב הונא בר תחליפא אמר משום יחוד. ושוב ראיתי בחידושי הרשב"א דמוכח דגריס כגירסת רבינו ישעיה ע"ש:

איכא בינייהו בי דרי דמקרב למתא ולא שכיחי אינשי וכו' עמ"ש אני בעניי בס' הקטן שער יוסף בקונט' הסימנים דף ח' ע"ב ושם דקדקתי להבין דברי הרמב"ם פי"ב דתרומות שכתב והאשה שמא תתגרש ומפני היחוד וכתבתי דאפ' דהרמ' קשיא ליה מאי דאמרינן בסמוך על הבריתא דקתני ובמקום שחולקין מאי קאמר ואוקמה במעשר עני ואמאי לא אוקמה בתרומה וכגון דליכא חששא דגרושה למ"ד או דליכא חששא דיחוד למ"ד אלא סבר הרמב"ם דחיישינן לתרוייהו ע"ש באורך. ועתה שבאו לידי תוספי הרא"ש למכילתין שנדפסו מקרוב ראיתי דהרא"ש ז"ל הקשה קושיא זו בש"ס ותירץ דלשון ובמקום לא משמע ליה שיהיה הדבר בגורן ותו דמשמע דובמקום לא קאי אגרנות ע"ש והרואה יראה דיש פנים למה שכתבנו לדעת הרמב"ם מהטעמים שכתבנו שם דנראה דיש מקום לומר דאי הוה מוקי לה בתרומה ולמר כי ליכא למיחש לגרושה ולמר כי ליכא למיחש ליחוד הוה שינויא רויחא ממאי דאוקמה במעשר עני ודוק:

שרינא תגרא דאתתא ברישא משום זלותא. הרב כנה"ג בח"מ סי' ט"ו הגה"ט אות ו' נסתפק אם ת"ח קודם לאשה או נימא דתלוי בדעת הדיין למי שירצה יקדים והביא דהרב ב"ח מסיק דת"ח קודם וכתב דהגם דאין בו לחלוק על הדין גמגם בראיה ע"ש באורך. ודברי הרב ב"ח נכונים ואין להאריך רק זה אומר דדינו של הרב"ח הדבר יצא מפי אשלי רברבי שכ"כ מהרש"ל בים של שלמה בפשיטות דת"ח קודם. וכ"כ הריטב"א בחידושיו משם מהר"ם דאתתא קדמה לגברא והוא דלא הוי גברא צורבא מרבנן דאי לא זילותא דידיה עדיף ואפי' בעם הארץ מיירי בדלא פתחו בדינא אלא שבא ראשון לב"ד וכן הלכתא עכ"ל: