פתח עינים על תמורה לב:

תוס' ד"ה אלא לרשב"ל וכו' ק"ק וכו'. הרב ברכת הזבח כתב דלפי מ"ש בבכורות דף ט"ו דאי משום אין פודין לתני אם נעשו טריפה ל"ק קושית התוס' ע"ש וא' הרואה בש"ס יש שם אי בעית אימא ולפי התירוץ האחרון מקשים התוס' ועוד תירצו בישיב' דשם הש"ס קאי אמתניתין דהתם דקאי דוקא בקדשי מזבח ומשום הכי דייק שפיר אבל הכא בתמורה דקאי אתרוייהו לכך נקט מתו ולא נקט טריפה משום קדשי ב"ה דישנם בכלל העמדה והערכה עכ"ד:

ועוד נראה לי ההדיוט דהתוס' מקשים דאמאי דחיק הש"ס דרשב"ל יאמר דר"ש לא ידע מאי קאמרי רבנן טפי הול"ל הכי אף דרב לא סבר כן מלומר דר"ש לא ידע מאי קאמרי רבנן. ועוד יש לצדד ופנא"י לא היה לי. ומורינו הרב בתי כהונה יליף דשאר הנאות לא מצי נהנה מדפסק הרמב"ם יקברו ע"ש והכי אתמר דזה מחלקת קדום בסוגיית פסחים ורבינו פרץ בשיטה מקובצת קמא לענין חמץ הקדש אם יכול להסיקו. ורבינו הגדול במש"ל והרב שער המלך האריכו למעני"תם הלא בספרתם ספרי חיים :