פתח עינים על תענית כה:

מה ארז וכו' עמ"ש הרב עיון יעקב ומה שהקשה ומה שתירץ כן הוא בש"ס בבתרא דף פ'. ועמ"ש הרב שארית יעקב סוף פ' טהרה:

ירד רבי עקיבא אחריו ואמר אבינו מלכנו וכו'. הרב ר' שמואל החסיד זצ"ל היה אומר. אבינו מלכנו חטאנו לפניך בגימט' רבי עקיבא הוא יסדו וחד חסר הקריאה ריב"ם הלכות יום הכיפורים. ליקוטי רבינו בצלאל כ"י: ואפשר לפרש אבינו מלכנו חטאנו לפניך. במה שחקרנו בעניותנו בדרושים כי הנה המפרשים כתבו דישראל יש להם תשובה כי אנחנו כב יכול בני אל חי ואב שמחל על כבודו כבודו מחול לא עשה כן לכל גוי כי הם עבדים ומלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול עכ"ד ויש לחקור דכתב הריב"ש בתשובותיו סי' ר"ך דאע"ג דאב שמחל על כבודו מחול היינו דוקא כבודו אבל בזיונו אינו מחול. ויש כמה חטאות דאומר הזהר הקדוש דעביד קלנא לשכינתא. וכיוצא. ואיך תהיה תשובה לאותם עונות. ובאנו אל הישו"ב דהא דמלך שמחל אינו מחול הוא דוק' במלך פרטי איש המולך על חלק או חלקי הישוב. אמנם מלך הכבוד דכ"ע דיליה מצי מחיל. אבל הגוים הן ברשען עע"ז ואינם מודים דכ"ע דיליה ולכן אין להם תשובה. ומאחר שכן יש מקוה לישראל לעשות תשובה לכל מין חטא כי הוא ית' מלך העולם וכ"ע דיליה וכמ"ש פ"ק דקדושין גבי קרא דכתיב וה' הולך לפניהם יומם ע"ש: והיינו דקאמר אבינו מלכנו חטאנו לפניך דיש חטא בכבודו ית' ואהניא שהוא אבינו ואב שמחל על כבודו כבודו מחול. ואם ח"ו היה חטא שיש זלזול ואב אינו מוחל זלזולו. אתה מלכנו ומצי מחיל דכ"ע דילך. ואחר שני עיקריים גדולים הללו אנו אומרים חטאנו לפניך ומחול לנו ובהקדמה זו פירשתי בעניותי כמה כתובים ומאמרי רז"ל כמ"ש בס' הקטן ראש דוד פ' האזינו ובקונט' כסא דוד דרוש י"ג בס"ד:

שזה מעביר על מדותיו וכו' כתב הרב עיון יעקב וז"ל שהיה עניו לכך קבעו הלכה כמותו אפי' נגד ר' אליעזר רבו כדאמרינן דלכך קבעו הלכה כהלל לפי שנוחין ועלובין עכ"ל וק"ק בדבריו דקי"ל הלכה כר"ע מחבירו ולא מרבו. ומה שהלכה כמותו גם שחולק על ר' אליעזר שהיה רבו היינו טעמא דאין הלכה כר"א משום דשמותי הוא ודברי הרב אינם מדוקדקים ואין להאריך. ועמ"ש רבינו יונה פ' כיצד מברכין גבי צלף והרב מהרש"א בס' יבין שמועה ע"ש:

וזה אינו מעביר על מדותיו עמ"ש הגאון מהרש"ל בתשובותיו סי' ך' והרב אליה רבה בא"ח סי' ג"ן ע"ש:

כאן בעבודה. פירש רבינו חננאל בעבודה ג' טפחים י"מ בעבודה דממהרת לבלוע נגד טפח אחד שבולעת עולה התהום טפחיים אבל אינה עבודה שאינה ממהרת לבלוע עד שהיא בולעת ממים העליונים טפח עולה תהום ג' טפחים. והראב"ד פירש תהום עולה בשוה וכנגד היורדים בקרקע יותר דהיינו עבודה ג' טפחים התהום עולה כנגד כל טפח היורד טפחיים הרי ששה טפחים. וגם אם אינה עבודה עולה ששה טפחים כי בכל מקום התהום עולה בשוה הגשמים יורדים ב' טפחים וכנגד כל טפח התהום עולה ג' טפחים. תוספי הרא"ש. לקוטי רבינו בצלאל כ"י:

שבחא דצבור' היכי הוי אמר מושיב הרוח נשיב זיקא וכו' עיין מה שכתב הרב מהר"א ן' שנג"י בספרו הבהיר דת ודין פ' אחרי ע"ש. ועמ"ש בקונטריס שומר הפת"ח והוא אחרון לס' זה בהגהה על דף י"ד מחלק זה בס"ד *) ע"ש ודוק: