פתח עינים על תענית כג:

ומ"ט קדים סלוק ענני מהאי זויתא דקיימא דביתהו וכו' ויהבא ריפתא לעניא וכו'. ראיתי לרבינו אפרים בפירושו על התורה כ"י פ' פנחס שכתב דהמחלק לחם לעניים כאלו הקריב כל הקרבנות וז"ש את קרבני לחמי פירוש לחם לאישי פי' לעניים שנדונין באש עכ"ד ולזה חשיבא טפי צדקת האשה דיהבא ריפתא והו"ל כאלו מקרבת קרבנות דמקרבא הנייתא וקדים סליק עננא וכו': א"נ הנהו בריוני דהוו בשביבותן וכו' ברוב גמרות של קלף המדוייקות ליתיה להאי א"נ וכן נראה עיקר דבשלמא מ"ש דמקרבא הנייתא הוי מדה כנגד מדה דקדים סליק עננא דהאיש נותן מעות ואפשר דביני ביני עד שיקנה לחם ימות כעובדא דנחום איש גמזו וכיוצא אבל הא דבריוני אינו מדה כנגד מדה ולכן נראה עיקר דל"ג ליה. וזוהי שכתב רש"י לעיל סוף ע"א אי נמי משום בריוני לא כתוב בספרינו ודברי רש"י אדהכא קאו. וכן הסכימו הרבנים מהר"ר סולימאן ן' אוחנה ומהר"ר יום טוב צהלון. אבל הרב מהר"ר יעקב אבואלעפיא פירש דדברי רש"י הם במקומם והיה גירסא לעיל גבי חוני דבעי רחמי דלימות משום דלא נהגי ביה יקרא א"נ משום בריוני דהוו באותו הדור מה שלא היו בדורו והיה מצטער מהם ועיין בן גוריון ספר חמישי פרק ל"ז עכ"ל לקוטי מהר"ר אברהם פליף כ"י: ומה שדחה גירסת א"נ הנהו בריוני וכו' דאינה מדה כנגד מדה וכתב דרש"י אהא קאי ק"ק עליו דרש"י לא דחה ושבש הגרסא כמותו רק כתב א"נ משום הנך בריוני לא כתוב בספרינו הרי שלא כתב ל"ג וכיוצא אלא כתב דליתא בספריו. וכפי דברי מהר"א פליף הנז' הו"ל לדחות הגירסא הנז' ולומר דל"ג לה. ותו דמאי דקשיא ליה דמאי מדה כנגד מדה איכא לק"מ. דטעמא דדביתהו היינו כדאמרינן פ"ק דברכות יתמו חטאים ולא כתיב חוטאים. והכא שהעולם בצער ואיהו בעא רחמי שלא יזכור החוטא וירחם על ישראל והיינו כסברת דביתהו דיתמו חטאים ולא חוטאים. ואמטו להכי קדים סליק עננא מסט' דדביתהו והיה זה מדה כנגד מדה שמרחמת על החוטאים ודוק:

תחזור חנה לשחרירותה. ק"ק דמאחר שהוכרח להתפלל שיעשה נס. טפי הו"ל להתפלל שלא תקניטהו מחמת יופיה ותשאר האשה יפה גם חסיד"ה. ואין לומר דתפלה לא תועיל לקנות מדות טובות רק התפלה תועיל להעשיר להעני להבריא ליפות אבל להפך המדות לא תועיל הא ליתא חדא דקנין מדות טובות הוא בכלל התשובה דאם הוא מתגאה וכועס ומקניט חבירו הוא חוטא. והרשות להתפלל להחזיר בתשו' לרשע דכתיב יתמו חטאים ולא חוטאים וכן מוכח מהזוהר הקדוש ומדברי רבינו האר"י זצ"ל. ואע"ג דהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים והאדם בחירי מ"מ אין לך אדם שלא יבואו לו הרהורי תשובה והעתרו"ת תהיה דבה שעתא דאיכא אתערותא מלתתא ישלח עזרו מקדש ויחזור בתשו'. וא"כ הכא הוה מצי להתפלל שלא תקניטהו. ותו דבפירושא אתמר בס' חסידים סי' תשמ"ט שיבקש שאשתו תהיה טובה ויהפך לבה. ואפשר לומר דכיון דהוא היה שחור והיא היתה יפה כמ"ש המפרשים הן לו יהא שלא תקניטהו חלשא דעתיה כי הן נגרע ממנה ורב יצחק ידע פנימיות לבו והתפלל שיהיו שוים בשעוריהן: