פתח עינים על תענית כג.

שכן מצינו בימי שמעון בן שטח ובימי שלציון כן היא גירסת התוס' בשבת דף ט"ז והיא בריתא דתורת כהנים:

לא נמצא ש"ש מתחלל על ידך פירש"י דזה או זה בא לידי שבועת שוא עכ"ל אבל בירושלמי אמרו ואין הקב"ה מבטל גזרתו מפני גזרתו של צדיק א"ל הן וכו' ואין הקב"ה מבטל גזרתו של צדיק מפני גזרתו של צדיק חבירו ע"ש ומזה מוכח דהחילול היה שהיה בא חוני המעגל לידי שבועת שוא ולא כמ"ש רש"י דזה או זה באין לידי שבועת שוא. וכבר ראיתי להרב יפה מראה שהקשה על רש"י גם הרב מהרש"א בהידושי אגדו' כתב על רש"י אבל מלשון מתחלל על ידך נראה לפרש טפי דאתה בא לידי שבועת שוא כיון שמפתח בידו של אליהו לעצור הגשמים עכ"ל אך ק"ק על הרב מהרש"א דהדבר מפורש בירושלמי והו"ל להקשות על רש"י מהירושלמי. ותו שהרב מהרש"א תלי טעמא שמפתח בידו של אליהו. ומהירושלמי נראה דאין הקב"ה מבטל גזרתו של צדיק מפני גזרתו של צדיק חבירו בסתמא אף היכא דליכא טעמא דמפתחות. אמנם בזה יפה כתב הרב מהרש"א שלשון הש"ס דידן אלו שנים כשני אליהו שמפתחות גשמים בידו: ואפשר לישב קצת פירש"י דס"ל דתלמודין פליג על הירוש' מדנקט שמפתחות של גשמים משמע דאי לא"ה אפ' לבטל גזרת צדיק מפני צדיק דלא כירוש'. וסבר רש"י דלהפלגה נקט הכי ומשו"ה נקט ש"ש מתחלל על ידך. אמנם לפי האמת דבו בפרק לא איתי אנש כאליהו דיקח מפתח בידו רק איזה צדיק גזר שלא יהיו גשמים וחוני גזר שיהיו נמצא זה או זה באים לידי שבועת שוא וזהו כונת רש"י להורות דשמעון ן' שטח להפלגה נקט שמפתחות וכו' אבל עיקר כונתו דהגם דאין אליהו בעיר עכ"פ או זה או זה וכו'. אמנם יש להעיר קצת במ"ש רש"י בסמוך לנדות שמנדין על כבוד הרב. וכן פירש"י במשנתנו והרי בבריתא קתני לא נמצא ש"ש מתחלל ומשמע דה"ט שמביא רבים לידי חילול ה' וכן הוא מפורש בירוש' על משנתנו ופ"ג דמ"ק. ואפשר לישב בעד רש"י דסמיך על ש"ס דילן פ' מי שמתו דקאמר בפי' שהטעם דמנדין על כבוד הרב וצ"ל דמ"ש בבריתא שאלו שנים וכו' חדא ועוד קאמר ועמ"ש הרב מש"ל פ"ו דת"ת ויש לישב ודוק כי קצרתי מאד: