פתח עינים על סוכה כה:

מישאל ואלצפן שהיו עסוקין בנדב ואביהוא הקשו התוס' למ"ד שנשרפו גופם אמאי נטמאו. והקשה רב אשכנזי דמאי קושיא נטמאו מבגדיהם שנגעו בגופם טרם שנשרף ואדם הנוגע בכלים שנגעו במת טמא. ושמעתי מתרצים דהרמב"ם פ"ה דטו"מ דין י"ג כתב דטמא דוקא במגע אבל לא במשא ונושאי נדב ואביהוא ודאי עשו כדין ולא נגעו ושפיר מקשו התוס'. ועמ"ש הרב טירת כסף. ובס' דעת זקנים פ' שמיני בפי' המיוחס לתוס' הקשו למ"ד שמתו בפנים איך לא נטמא המשכן עש"ב:

אלא עוסקין במ"מ היו שחל ז' שלהם להיות ע"פ וכו' פירש"י שנטמאו ז' ימים לפני הפסח ואעפ"י שטומאה זו תעכב אכילת פסחיהן וכו'. מקשים משם הגאון מהר"ד אופניים דכפי זה נטמאו הם בשאט בנפש על דעת שלא לאכול פסח וא"כ מאי שאלו למה נגרע הלא ע"ד כן נטמאו דהעוסק במצוה פטור מן המצוה כדאמרינן הכא ותירץ הרב החסיד כמהר"ר דוד מלמד כשנדקדק מאמר למה נגרע דמשמע דכלם שוים ולמה יצאו הם בגרעון וזה אינו צודק דישראל טהורים והם בלתי טהורים ומאי קאמר למה נגרע. אכן בו בפרק חל ר"ח ניסן יום א' בשבת כמשז"ל וא"כ ע"פ חל בשבת ורשב"ג ס"ל ב' שבתות שואלין לפני הפסח שכן משה עומד בפסח א' ומזהיר על פסח ב' שנאמר ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו אפי' בשבת במועדו אפי' בטומאה ואותו היום שבת א"כ זו היא העמק שאלה מאחר דתרי במועדו כתיבי לשבת ולטומאה והיום הזה שבת א"כ אנו שוין דכיון שאתם מקריבין בשבת משום במועדו אף אנו נקריב אף בטומאה משום במועדו ולמה נגרע. וא"ל ה' דבמועדו אף בטומאה ברוב הקהל טמאים זהת"ד ויש להרגיש על זה דא"כ כשנטמאו ז' ימים לא היה ברור להם שלא יאכלו פסח ומאי יליף בש"ס. ותו דקושית הגאון הנז' לק"מ דכבר אמרו בספרי דשאלו שיזרק הדם על הטמאים ויאכל לטהורים וזו עיקר שאלתם כמ"ש הרא"ם פ' בהעלותך ע"ש ודוק כי קצרתי:

אביי אמר משום יחוד. עמ"ש אנכי עפר דל בספרי הקטן שער יוסף בקונטריס הסימנים סימן ג' דף ה' בס"ד.