פתח עינים על סוטה מו:

ואריב"ל בשביל ד' פסיעות שליוהו פרעה לאברהם אע"ה נשתעבד בבניו ת' שנה וכו'. מקשים מהכא למ"ש הרמב"ם דמה שלקה פרעה היינו כי ה' לא אמר שיהיו במצרים והוא ששעבדם לקה ולפי הא דסוגיין אמאי לקה והלא זה שכרו בשביל הלויה עכ"ד ולי ההדיוט יראה דשכר הלויה היה תלוי ועומד כי אין הקב"ה מקפח שכר כל בריה ויהי מאז אשר עשה לויה לאברהם אע"ה הוא מזומן לקבל שכרו ואם לא היה משעבדם הי"ל שכר אחר. אכן כשרצה הוא לשעבדם הוקבע זה לשכרו שיהיו בידו שני גלותם ולקה על שהוא רצה לשעבדם ודוק:

אמר רב יהודה אמר רב כל המלוה את חבירו ארבע אמות בעיר אינו נזוק וכו' אפשר דכונת הלויה היא ללוות השכינה עם ההולך ולזה אפילו ד' אמות בעיר אינו נזוק מאחר שכיוין ללוות השכינה אינו נזוק דהשכינה עמו וזה רמז הפ' צדק לפניו יהלך צדק השכינה לפניו יהלך ע"י הלויה שליווהו אפילו בעיר ואח"ך וישם לדרך פעמיו והשכינה עמו:

א"ל עלה שהקרחת עלינו את המקום. להבין מ"ש שני פעמים עלה קרח עלה קרח אפשר במ"ש בספר לקוטי תורה הנדפס לגורי האר"י זצ"ל כי אלישע היה מקין וכלפי דכתיב אל קין ואל מנחתו לא שעה עתה הטוב שנתקן אומר אלישע וגם קרח היה מקין וז"ש עלה קרח ע"ש. ונרחיב קצת דזהו שלעגו עליו שהמתיק המים ויתקלסו בו דייקא בשרשו ואיכותו ויאמרו לו עלה קרח לאו רבותא למתק המים אם יש לך כח עלה קרח שירד לשאול בגוף ונפש והוא משרשך העלהו גם עלה:

ראה שכלן נתעברה אמן וכו' ובסמוך אמרו שהיה זה בשביל מ"ב קרבנות דבלק ופי' רבינו האר"י זצ"ל דמ"ב קרבנות גרמו דכשעברו הנשמות קדושות בתקלא נעשקו מ"ב נשמות ולא תחזירם הקלי' עד שתמצא ביאה אסורה ולכן ניתנו המ"ב נשמות במ"ב ביאות אסורות ביוה"כ וקללם אלישע בשם מ"ב להעלות וקלל הגופות והמ"ב נשמות חזרו לקדושה ונתקנו זהת"ד והביאם הרב כלי יקר. ואפשר דלכך יצאו דובים והיו שתים לרמוז לקליפה שהיא טורפת כדוב ובתחילה טרפה נפשם ועתה גופם וזהו שתים דובים שתי חטיפות גוף ונפש. ועיין בס' קול בוכים דף נ"ה ע"א וקרובים דבריו לדברי רבינו האר"י זכר צדיקים לברכה: