פתח עינים על סוטה י.

הוחלה שבועתו של אבימלך לכאורה מכאן קשה עמ"ש הרב מהר"א ברודו בספר ברכת אברהם פרשת וירא וכמו שכתבתי אני בעניי בס' הקטן ראש דוד פ' ראה. אך בקונטריס פני דוד פ' תולדות יישבתי דברי הרב הנז' עש"ב ועמ"ש הרב כנה"ג סי' רכ"ח אות רנ"ה ועמדתי על דבריו אני הדל בספרי הקטן דברים אחדים דף קנ"ד ע"ג: ודע דמסוגי' זו הביא ראיה רבינו ירוחם לשני' שנשבעו וכו' והביאו מרן י"ד סי' רל"ו ותימא על הרב ט"ז שם שהבין שהראיה היא מסוף פרקין שאמר משה רבינו ע"ה מנוקים אנו משבועתך וכבר השיג על הרב ז"ל הרב כהונת עולם בביאורו לסי' רכ"ח דף פ"ב ע"ג מספרו ע"ש באורך: ובתוס' כ"י כתבו החלה שבועתו של אבימלך נראה שחולק על מה שפירש רש"י בס' שמואל שאותו היבוסי היה מזרעו של אבימלך ולא היו יכולין להורישו מפני השבועה. אלא ס"ל כמ"ד בפרקי ר"א שכתוב היה להם שכרת להם אברהם ברית כשלקח מערת המכפלה ועל שם העיר נקרא יבוסי. או שמא שהוחלה כבר בימי שמשון אעפ"כ לא באו עליהם עד בימי דוד עכ"ל תוס' כ"י:

זכור לי כ"ב שנה ששפטתי את ישראל ולא אמרתי לאחד מהם העבר לי מקל וכו' פירש בס' עיר בנימין שהוא גיירה ונסבה בנשואין מ"מ הו"ל שופט כדין מלך ואמרו בתוספתא אין משיאין למלך אלא מן המשיאין לכהונה ומלך אסור בגיורת לז"א לא אמרתי לא' מהם העבר לי מקל שלא נהגתי דין מלך דכתיב אתכם יקח לעבדים זהו תורף דבריו ונהירנא שראיתי להרב פנים מאירות בס' כתנות אור פרשת תצא דמלך אינו נושא אלא נשים הראויות לכהונה וכהן אסור ביפ"ת לשמואל אפי' בביאה א' למ"ד ע"ש והנה בס' עיר בנימין כתב לעיל פ"ק דגיטין כי הכא. ואני בעניי לעיל שם פ"ק דגיטין כתבתי דתוספתא זו בקשתיה ולא מצאתיה וכעת נר' דאין דין זה אמת והרי דוד הע"ה נשא יפ"ת ושלמה נשא כמה נשים וגיירן כמ"ש הרמב"ם פי"ב דאסורי ביאה ונשא נעמה וגיירה והוליד רחבעם ומלך וממנו נשתלשל מלכות בית דוד. ועוד קשה על הרב כתנות אור דנעלם ממנו דברי תוס' רי"ד ותשו' הריב"ש והבאתי דבריהם בהגהותי ה' מלכים ע"ש באורך ואין כאן מקום להאריך בענינים אלו דמלך וכהן ביפ"ת: ואפשר לומר דמ"ש שמשון זכור ששפטתי ולא אמרתי וכו' הכונה דכתיב ושחד לא תקח כי השחד יעור פקחים ותנן כל דיין שלוקח שחד אינו מת מן הזקנה עד שעיניו כהות. והשחד הוא אפי' שחד דברים ואפי' העביר הנוצה מעליו כמ"ש פ' בתרא דכתובות. ושלא בשעת הדין יש מתירין. והיינו רבותיה דשמשון דלא מיבעיא שחד ממון דלא לקח אלא אפי' שחד כל דהו להשתמש להעביר מקל נזהר ולא מיבעיא בשעת הדין אלא אפי' קודם דקודם אשר לא ידע אם יהיה לו דין ואפשר דלא יהיה לו דין מעולם עכ"ז שמר עצמו וז"ש שפטתי ולא אמרתי וכו' ומסורת בידינו מדה טובה מרובה ומצד זה הי"ל להתקיים ראות עיניו והפלשתים נקרום א"כ זכור לי וכו' ואנקמה וכו' והגם דנקרום בעבור שהלך אחר עיניו. הא מיהא מצד אחר איכא טיבותא ותועיל לנקם נקם מפלשתים:

אלא מעתה לא ימחה עמ"ש התוס' ומ"ש בעניותי בס' הקטן ברכי יוסף י"ד סי' רע"ו ובשו"ת זקן אהרן סי'... ע"ש:

חד אמר פרדס וכו' אל תקרא ויקרא וכו' כתב הרב עיר בנימין דמ"ד פונדק דריש ויקרא שהתפלל ומ"ד פרדס אסור להתפלל במקום פרוץ לכך דריש ויקרא ע"ש באורך ולא זכר דבב"ר אמרו בהדיא דלמ"ד פונדק דריש שהיה אומר לאורחים כדרשת ריש לקיש בסוגיין ועמ"ש בעניותי במאמרים אלו דב"ר וסוגיין בספרי הקטן ראש דוד פ' וירא בס"ד: