פתח עינים על שבועות לה:

כל שמות האמורים בלוט חול וכו'. הקשה מהרש"א דלא אשכחן אלא אחד והרב עיון יעקב כתב דקושיא גדולה היא ומכה זה כתב דכל שמות היינו אפילו שמות הוי"ה הכתובים בלוט עכ"ד ואשתמיט מינייהו כי כבר הריטב"א עמד על זה בחידושיו והביא דבריו מרן בכ"מ פ"ו מהלכות יסודי התורה וז"ל הא ודאי ליכא אלא אחד שהוא חול הנה נא אדוני סורו נא והא דנקט כל שמות אגב ריהטא נקט הכי. ומדבריו הראת לדעת דלא כהרב עיון יעקב. ועמ"ש התוספות לעיל דף כ"ט ע"א ד"ה דע"ז איקרי אלוה שכתבו אפילו יזכירו שם המיוחד ומייתו ראיה משמעתין משמות האמורים במיכה חול אפילו אותם שכתובים בשם המיוחד לר' יהושע וכן שמות דגבעת בנימין לר' אליעזר עכ"ל וכ"כ הרא"ש בתוספותיו ומייתי ראיה משמות מיכה. ומשמע דגם הם ז"ל סברי כהריטב"א בשמות לוט דאי לא לייתו ראיה משמות לוט דהוא אליבא דכ"ע וקדים ודלא כהרב עיון יעקב דפשיטא ליה דגם שמות הויה דלוט חול והשיג על מהרש"א. וכן תראה דהריטב"א נמי בדף כ"ט כתב בשם יש מתרצים דגם שם הגדול דרך עע"ז לכנותו לשם ע"ז וכדכתיב אז הוחל לקרא בשם ה' ואמרו בב"ר שהיו קורין לע"ז בשמא רבא. ועם כל זה הכא בשמעתין כתב דבלוט ליכא אלא חד כמדובר. שוב ראיתי בתוספי הרא"ש כ"י בשמעתין שכתב וז"ל כל שמות האמורים בלוט חול תימה מאי כל שמות דלא כתיב אלא הנה נא אדוני סורו ובהא ליכא למטעי ונ"ל דעיקר הדבר אתא לאשמועינן דהאי אדני קדש הוא ואגב דנקט באחריני כל שמות נקט נמי הכא כל שמות עכ"ל עין רואה דאע"ג דהקשה הקושיא יותר חזקה דליכא אלא חד וליכא למטעי ביה עכ"ז לא עלה על לב לומר כהרב עיון יעקב ומסיק דנקטה באגב כדברי הריטב"א:

כל שלמה האמורים בשה"ש וכו'. כתב הרא"ש בתוספותיו פירושא אתא לאשמועינן ולא לענין שאינן נמחקין עכ"ל. וכ"כ הרא"ש בתשובה כלל ג' סימן ט"ו וכ"כ הריטב"א בחידושיו וכתב משם הרמב"ן עוד דאתא לאשמועינן אם נשבע בשלמה דשיר השירים דהוי כנשבע באחד מהכנויים ועמ"ש הר"ב נקודות הכסף סימן רע"ו ומ"ש בעניותי שם וא"ח סימן פ"ה בס"ד ומחזיק ברכה בי"ד סימן רע"ו בס"ד: