פתח עינים על סנהדרין צג.

מ"ט איענש אר"ף שהיו בניו וכו'. רש"י פירש דה"ק מ"ט אהני נורא לאחרוכי למאניה ומהרש"א פירש מ"ט איענש להיות מושלך עם רשעים הללו. ומסתמות הש"ס דלא קאמר דמאי דהשיב לנ"נ היה דחיה בעלמא משמע כמהרש"א ושפיר בעי מ"ט איענש על יהושע כ"ג דבשלמא אברהם אבינו ע"ה וחנניה מישאל ועזריה ליתנהו בשאלה מ"ט איענשו דהיינו מצות קדוש ה' וה' צדיק יבחן אבל יהושע כה"ג נלכד בשחיתותם דהנך ושפיר בעי מ"ט איענש וכפירוש מהרש"א. ובפשטיה דקרא והשטן עומד על ימינו שמעתי דהכי פירושו והשטן עומד על ימינו כלומר מראה דהוא סניגורו אבל כונתו היה לשטנו והיינו דשאל שאל השטן דגברא רבא כיהושע כ"ג לא נופל הוא מחמ"ו ולא לשלוט ביה נורא ולא ליחרך איחרוכי וזהו לימינו אבל כונתו היה לשטנו כדי שמדת הדין תקטרג דראוי לכך דלא מיחה בבניו בנשאו בעבירה ואז יקטרג דכדאי חטא זה לישרף בהדי הנך. ויאמר ה' יגער וכו' הלא זה אוד וכו' כלומר האי דאיחרך היינו שנתנה רשות לאש וז"ש הלא זה אוד מוצל מאש והיינו כמו שהשיב הוא לנ"נ ע"כ שמעתי. ולפירוש מהרש"א אפשר לפרש בסגנון אחר עומד על ימינו נעשה סניגור דמ"ט איענש להיותו נופל באש בהדי הנך רשיעי כי צדיק גמור הוא וכונתו לשטנו כדי להזכיר עון שלא מיחה בבניו אולי מדה"ד נותנת שישרף. ויאמר ה' יגער וכו' הלא זה שיש בלבך מזכרת עון דלא מיחה בבניו זה ענשו שיהא אוד מוצל מאש וילכד עם רשעים אלו אך הוא ינצל ולא כמו שעלתה על דעתך לאפושי רתחא עליה והדר מפרש קרא מה זה היה לשטן שרצה לקטרג ואמר ויהושע היה לבוש בגדים וכו':

מאי שש השעורים וכו'. כתבתי בעניותי במאמר זה בקונטרס שמחת הרגל על רות דף ל"ג בס"ד: