פתח עינים על סנהדרין צב.

מנקבין אותו ככברה. פ"ב דתמורה על פסוק רש ואיש תככים אמרו בשעה שהתלמיד הולך אצל הרב ואומר לו למדני תורה אם מלמדו מאיר עיני שניהם ה' מחכים את שניהם ואם לאו מי שעשאו חכם לזה עושה אותו טפש וכו'. ונראה דהתם קאי על תלמיד דבעי למגמר סברא וכלפי זה אמר מחכים שניהם עושה אותו טפש דבצר לביה ולא ידע לאהדורי סברא. והכא איירי בתלמיד דבעי למגמר גמרא וז"ש מונע הלכה וכו' וזהו מנקבין וכו' ששוכח תלמוד' וכאוכלא דקצרי דרדיפי מיא למוצאיהם:

ואר"א כל הנותן פתו למי שאין בו דעת וכו'. אפשר דה"ט דרבי פ"ק דבתרא דאמר אוי לי שנתתי פתי לע"ה דאפשר דאין בו דעת ויסורין באין עליו לז"א אוי לי שנתתי פתי לעם הארץ:

ואר"א לעולם הוי קבל וקיים. אפשר לדקדק תיבת לעולם כלומר אף דיודע בעצמו שהוא צדיק ולא חטא אכתי יהיה אפל ושפל שמא נפשו לא מטוהרה מגלגולים שעברו מכמה חטאים וכיוצא ולכן יהיה נכנע בדעתו ועי"ז יתקיים ויתקן אשר חטא על הנפש בכל הגלגולים דעדו עליה ועוד כתבנו בעניותנו בזה לעיל דף י"ד בס"ד:

תנא דבי אליהו. כתב הרב באר שבע אל תטעה לחשוב שזה אליהו הוא אליהו הנביא אלא הוא התנא הרשום בהקדמת זרעים להרמב"ם אצל חוני המעגל סוף פ"ז וכו' ע"ש והביאו בספר רגל ישרה. וכן כתב עוד הרב באר שבע בתשובותיו קרוב לסוף הספר. והביא דבריו הרב שיירי כנסת הגדולה א"ח אחר רמזי הסוגיות בביאור דברי חכמים ע"ש וזה לי למעלה משלשים שנה שתמהתי על זה דמה שהזכיר הרמב"ם בהקדמתו הוא אליהועיני בן הקף והוא שם אחד אליהועיני ואינו אליהו לחוד ועיני בן הקף לחוד וכן הוזכר שם בהקדמת הרמב"ם הנזכר פ"ב ופ"ד ופ"ג ועוד הדבר ברור מאד דתנא דבי אליהו הוא אליהו הנביא זכור לטוב והוא מאי דתני לרב ענן סדר אליהו רבא וסדר אליהו זוטא כדאמרינן בכתובות דף ק"ו ונדפס ספר זה בויניציא שנת ישמ"ח ואח"כ נדפס בפראג עם פירוש רחב הנקרא זקוקין דנורא. וזה נקרא תנא דבי אליהו ומתחיל ויגר"ש בגימטריא תנא דבי אליהו כמ"ש רבינו הרוקח בריש ספרו. ועוד נעלם מהם מ"ש רבינו הערוך ערך סדר וז"ל סדר אליהו רבא וסדר אליהו זוטא בריש גמרא דפ"ב דייני גזלות וכו' ודאמרי בגמרא תנא דבי אליהו כלהון בגוייהו עכ"ל וכן הוא האמת כי הרואה יראה דכל תנא דבי אליהו דמייתי הש"ס או רובם שם הם ובפרטות הני בי תרי דעלייהו קאי הרב ב"ש הא דשמעתין הוא בסוף סדר אליהו רבא אלא שיש שינוי בסוף ותד"א כל השונה הלכות דעל זה דיבר בתשובה הוא בספר אליהו זוטא פ"א ועיין משג"ב: הגם הלום נדפס מחדש ספר סדר הדורות ובדף ע"ו עמוד ד' הביא דברי הרב באר שבע ונמשך אחריהם והביא מ"ש בפסחים צ"ד תנא דבי אליהו ר' נתן אומר ובע"פ תדב"א אעפ"י שאמר ר' עקיבא ואם כדברי הרמב"ם כי תנא דבי אליהו קדמון איך אומר בשם ר' נתן ור"ע וכו' ע"ש ותמהני על רוב בקיאותו איך שתק להרב ב"ש ולא דרך קשתו ועוד דמזכיר בסמוך זקוקין דנורא ואיך לא זכר דהוא סדר אליהו דמתני לרב ענן. ותו מאי קאמר ואם כדברי הרמב"ם וכו' אטו הרמב"ם הזכיר תנא דבי אליהו בהקדמה או דיבר על זה רק שהרב ב"ש חשב כי אליהו המוזכר שם הוא תנא וכן העתיק הוא לשון הרמב"ם והשאיר אחריו עיני בן הקף ופשוט שהוא שם א' אליהועיני בן הקף המוזכר פ"ג דפרה והוא בנסחתנו בה"א אליהועיני בן הקף אמנם הרב סדר הדורות הביאו זה על המשנה בסמוך ולעיל בדף זה ע"א בלא ה"א ולכן חשב דהוא אליהו. וכן נראה דחשב דמ"ש בב"ר פרשת וירא דף נ"ז אליהו עיני הם שתי תיבות וכן הביאו שם. ופשוט כי הוא תיבה אחת ושם א' אליהועיני ועמ"ש הרב תי"ט פ"ג דפרה. ותימה עוד על הרבנים הרי הרמב"ם שם אינו מזכיר כי אם התנאים שהוזכרו במשנה והיכן מצאו במשנה שם אליהו בתנאים. וכן מוכח מספר התרומה סימן קל"ה כי תנא דבי אליהו הוא מה שלמד אליהו זכור לטוב לרב ענן ע"ש:

צדיקים שעתיד הקב"ה להחיותן אינן חוזרין לעפרן וכו'. אפשר לומר דרך דרש במשז"ל בב"ר קומץ עפר של אדמה שנבראת ממנו לא גזולה בידך עד שובך אל האדמה וכתבו התוס' בקמא דף צ"ו דאם גזל נסכא ועשה כלי כסף קני מתוך חשיבותו אף דמצי לאהדורי נסכא. ולפ"ז צדיקים שעתיד הקב"ה להחיות שהם בהירים ומנוקים חשיבי טובא ככלי כסף ומשו"ה קנו עצמם ואינם חוזרים לעפרם: