פתח עינים על סנהדרין ז.

אמר רב המנונא אין תחילת דינו של אדם נדון אלא על ד"ת. עמ"ש בעניותנו פ"ב דשבת ושילהי סוכה ונדפס סוף קונטרס שמחת הרגל ע"ש בס"ד. ועתה ראיתי ספר רגל ישרה הנדפס מחדש ושם תמה על התוס' דמאי ק"ל די"ל נשאת ונתת באמונה על ד"ת כמ"ש יודע לישא וליתן בד"ת וכו' ע"ש ותימה עליו דכשאומר נשאת ונתת ואינו מפרש על התורה הוא על משא ומתן דעלמא והבקיאיו' דאייתי מפורש דאיירי בתורה. אמנם דרך דרש כתבנו פ"ב דשבת דבכלל כל השאלות שואל על ד"ת כמ"ש שם באורך ע"ש. אבל לתמוה על התוס' לאו משא ומתן הוא. ולדבריו הול"ל עסקת בתורה ואח"ך נשאת ונתת ואז היה נוח יותר לפרש בתורה. ותו דכל ישראל אין להם חיוב לפלפל בתורה ולהיות כלם אשלי רברבי ועמ"ש בקונטרס דברים אחדים דרוש י"ב:

ההוא דהוה קאמר ואזיל וכו' קרא כתיב וכו'. יומתק במ"ש בקמא דף צ"ב דכל דיבור טוב רמוז בתורה דכתיב תורת ה' תמימה ע"ש ודוק:

ההוא דהוה קאמר ואזיל טוביה דשמע ואדיש חלפוה בישתיה ק' וכו'. אפשר דהכונה דאם היתה מחלקת ביניהם והאי דשמע מרתח קרתח היה ממשיך הדין מעשר זיני מסאבותא כל א' כלולה מעשר הם ק' וע"י דשמע ואדיש חלפו בישתיה ק'. ושמואל יליף מדכתיב ראשית מדון ריש מאה דינין שמעורר. ואפשר שמעורר עשרה כתרי מסאבותא כוללות ק' והיינו רי"ש ק' דינים לרמוז כתרי מסאבותא ריש דייקא ועיין מ"ש בעניותנו בקונטרס דברים אחדים דרוש י"ד בס"ד ע"ש: ולפי פשוטו מבואר במ"ש מעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו. וכל הרעות הם מקטרוג המשחיתים הנבראים בעונו וע"י שהוא מעביר על מדותיו מעבירין לו ע"כ פשעיו ואין מקטרג וז"ש טוביה דשמע ואדיש אשריו וטוב לו כי בזה מעבירין פשעיו ואין מקטרג וחלפו בישתיה ק'. ואפשר לרמוז אדי"ש בגימטריא שדי עם הכולל דשדי יאמר די לצרותיו וחלפוה בישתיה מאה. וקרוב לזה בסגנון אחר אפשר במ"ש מהר"א לוי ברוכים דהעניו אינו שולט בו ס"מ וזה רמז ואדי"ש גימטריא שכ"א שמסלק ש"ך דינים ממנו גם אדי"ש גימטריא שדי כנזכר דבכונת שדי ניצול מיצה"ר כמ"ש האר"י זצ"ל:

היא ניימא ודיקולא שפיל א"ל שמואל וכו' בעצלתים וכו'. אפשר דרומז דאם האדם ישן בתנומות עלי משכב תענוגי העה"ז ונשקע בתרדמתו תשש כחו כנקבה וכיסו מתורה ומצות שהוא הכיס והקרן האמיתי נזדלזל וז"ש היא ניימא על הישן על משמרו משמרת הטהרה שתשש חילו כנקבה ודיקולא הוא הסל מתורה ומצות על דרך שפירש רבינו מהר"ם אלשיך ז"ל פסוק ולקח הכהן הטנא מידך עש"ב וזה ירמוז ודיקולא שפיל הגיע לארץ: ועוד אפשר במ"ש פ"ק דמגילה א"ר אלעזר בעצלתים ימך המקרה ע"י עצלה שהיתה בישראל שלא עסקו בתורה בימי המן נעשה שונאו של הקב"ה מך וכו' ע"ש וז"ש היא ניימה על האומה ישראלית נושנ"ת היא ותרדמה נפלה שלא לעסוק בתורה ומצות ודיקולא שפיל דיקולא הוא ס"ל גימטריא הויה ואדני עם הכולל כמ"ש במ"נ ח"ו ע"ד נעשה שונאו מך ומייתי שפיר קרא בעצלתים וכו' כמ"ש התם פ"ק דמגילה. עוד רמז דיקולא גימטריא קנ"א גימטריא אהיה דההין דכביכול מגיע ח"ו בצד מה עד אם הבנים. וגם הוא קנא ליפרע:

גברא דרחיצנא עליה וכו'. רומז על האר"ש שלא יבטח אדם על הסט"א לעשות רצונו והוא יהיה בעזרו לא כן אדרבא כל השומע לו הוא מקטרג עליו וקם להורגו כמו שהאריכו בזהר ואל זה רמז גברא אדם בליעל דרחיצנא עליה איהו ניהו אדייה לגזיזיה וקם הרים כלי זיינו כמו שפירש הערוך דע"י העונות על כן ירים ראש בעוה"ר וקימה היתה לו והוא עצמו ינקום לאשר חסה בו. ויליף מקרא גם איש שלומי וכו' אוכל לחמי כי הן בעון נהנה מהתורה ומצות לטרוף טרף הגדיל עלי עקב כמ"ש ואתה תשופנו עקב:

כד רחימתין הוה עזיזא אפותיא דספסירא שכיבן וכו'. פירש בספר קרן אור מראה הכהן הנדפס מחדש במ"ש לקמן דף ל"ז א"ל צדוקי לרב כהנא אמריתו נדה שרי ליחודי בהדי גברא אפשר אש בנעורת ואינה מהבהבת א"ל התורה העידה עלינו סוגה בשושנים דאפילו סייג שושנים לא יפרצו ואמרו לקמן דף י"ט דפלטי נעץ חרב בינו לבין מיכל ואמר כל העוסק בזה ידקר בחרב זה. ופ"ק דשבת אמרו בההוא תלמיד דבימי לבונה ישן עמה במטה רחבה ומת. וז"ש כד רחימתין הוה עזיזא שהיה בנו אהבה רבה עם ה' והיינו דבקים בו. אפותיא דספסירא שכיבן כמו פלטי שכיבן ולא עשו עבירה והיה די בחרב שבינו לבינה וזהו אפותיא דספסירא ממש שכיבן והיה זה די להם לתוקף אהבתם בה' והשתא דלא עזיזא רחימתין אפילו פוריא רחבה וכן דרך הש"ס למנקט שתין לא סגי כההוא תלמידא דמת אף שהיתה מטה רחבה. ומייתי קרא ונועדתי לך שם ואמרו דלא ירדה שכינה למטה מעשרה ובגדר קל מהארץ עד השכינה הפסק מועט סגי ומסגי זהת"ד: