פתח עינים על סנהדרין לט:

מאי קאמר א"ר יצחק הכי א"ל ביעקב כתיב וכו'. רש"י פירש דקשיא ליה מה ענין ועובדיה היה ירא לויקרא אחאב וכתב מהרש"א דאי מהא לא איריא דאימא הואיל והזכירו ספר בשבחו אלא הכוונה דבכל קריאה מצינו אמירה אחריה וכאן לא מצינו אמירה והא דכתיב ויאמר אחאב לך בארץ היא אמירה אחרת וכו' ע"ש ונראה דטעם רש"י דליכא למימר דהא דקאמר ועובדיה היינו לספר בשבחו משום דאי הכי תיסגי באומרו ירא ה' מאד ותו לא וחזינן דכתיב ויהי בהכרית איזבל וכו' ואין דרך להאריך בדבר שאינו עיקר אלא דהואיל והזכירו ספר בשבחו ומשו"ה מוכרח דקרא להכי הוא דאתא ולא בדרך אגב דהואיל והזכירו וכו'. ומ"ש הוא ז"ל לא ניחא ליה לרש"י דנימא ועובדיה היה ירא הואיל והזכירו והאמירה דכתיב אח"ך היא האמירה של הקריאה ומהיכא משמע דהיא אמירה אחרת ודוק:

אמר רבא גדול הנאמר בעובדיה יותר ממה שנאמר באברהם וכו'. פירש מהרש"א דודאי אברהם אע"ה גדלו מעלותיו אלא דבעובדיה מפרש קרא יותר מיהו טעמא אית ביה דלאברהם לנוכח קאמר ליה ומקצת שבחו בפניו וכו' ע"ש וכונת הרב ז"ל דאע"ג דהם דברי הבת קול בפני עובדיהו מ"מ אינו לנוכח כאאע"ה דמדבר עמו. ואע"ג דשינוי זה הוא שינוי וכמשז"ל דכביכול גם כלפי מעלה כשמדברין לנכח הוא מקצת כדכתיב אמרו לאלהים מה נורא מעשיך וכשמדבר שלא לנכח קאמר הגדול הגבור והנורא אע"ג דלפניו הוי. מ"מ לגבי אדם נראה דגם שאינו מדבר לנכח ממש כל שהוא בפניו והוא שומע הוא בסוג אומרים מקצת שבחו בפניו: ואפשר לקיים דברי הרב ז"ל בסגנון אחר והוא דיש יראת הרוממות ויש יראה יותר עליונה דתמיד ירא וחרד שמא לא קיים המצות כתקנן או שמא לא עשה רצונו יתברך כדחזי ובצר ליה איזה גרגיר והוא תכלית המעלות כמו שפירש הרב מהר"ש פרימו ז"ל בבריתא דר' פנחס ן' יאיר דאחר כמה מעלות רבות קאמר ענוה מביאה לידי יראת חטא ואי כפשטו תימא דאחר כל המעלות שזכה לא היה ירא שמים אלא דהכונה על יראה זו זהת"ד. והשתא עובדיה היה ירא את ה' מדת רחמים והיינו יראת הרוממות. ואברהם אע"ה זכה עוד לתכלית היראה שמא לא עשה כהוגן ולכן קאמר ירא אלהים מדה"ד כי תמיד היה מסתפק שמא לא עבד כדחזי וזהו נוסף על מדרגת אהבה ויראת הרוממות קנתה ימינו. ובאיוב דכתיב ירא אלהים היינו כפשטו ויגיד עליו רעו דכתיב וסר מרע והיינו מדרגה ראשונה של יראה. אמנם הנאמר בעובדיה הוא יותר דכתיב מאד. וכן באיוב כתיב וסר מרע. ונמצא שהכתוב הרבה בשבחם עד שנראה לכאורה שהוא יותר מאברהם. אבל מעלת אברהם אע"ה היא העולה אלא דנאמר בקרא יותר על דרך שכתב מהרש"א ז"ל ועיין מ"ש בבתרא דף ט"ו בס"ד. וגם לפי מה שכתבנו שם יתכן שהוא מיראת העונש ודוק היטב. [ועמ"ש בהגה"ה במסכת בבא בתרא בדף ט"ו ע"ב בד"ה אכן הדבר וכו']: