פתח עינים על סנהדרין לח:

ואמר רב יהודה אמר רב אדה"ר בלשון ארמי סיפר וכו'. אפשר לומר דהטעם שסיפר לשון ארמי היינו כמ"ש האר"י ז"ל בסוד קריאת הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום דהיינו לברר מקליפת נוגה שהוא סוד תרדמ"ה גימטריא תרגו"ם עש"ב ועל דרך זה אפשר שהיה כונת אדה"ר לברר מבחינת התרגום ולפי כח נשמתו הבירור נהיה בדברו בלשון תרגום. וראיתי להרב שמלה חדשה ריש דף קכ"ב שרצה לומר דקודם שחטא לא ניתן רשות לדבר בלשון הקדש. ואינו מחוור דודאי עיקר דבורו בלשון הקדש ומקרא מלא ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת אלמא בלשון הקדש היה מדבר וקרי לה אשה כי מאיש לקחה והכי אמרו בב"ר על פסוק זה פרשה י"ח מכאן שנתנה תורה בלשון הקדש ר' פנחס ור' חלקיה בשם ר' סימון אמר כשם שנתנה תורה בלה"ק כך נברא העולם בלה"ק וכו' וכתב שם הרב יפה תואר דמ"ד בלשון ארמי סיפר לא יכפור בראיה זו דכתיב יקרא אשה כי מאיש וכו' אלא כונתו דסיפר נמי בלשון ארמי ע"ש. ומכאן תשובה נמי למה שדרש הרב עיון יעקב במאמר זה דנראה ג"כ מדבריו דלא היה מספר אלא בלשון ארמי ולכך לא נתקבלה תפלתו ע"ש באורך דהא מוכח דסיפר בלשון הקדש כדאמרן ואולי יאמר הרב לקיים דבריו דאדה"ר לא ידע כח לה"ק והתפלל בלשון ארמי ואינו נח לי:

מה לך אצל אגדה כלך אצל נגעים ואהלות. עמ"ש בעניותי בספרי הקטן ראש דוד פרשת חקת דף קכ"א ע"א: